עולם מוזר

התעוררתי לשמע צליל שהכרתי היטב, חתולים נלחמים, יצאתי מהמיטה וירדתי למטה.

בסלון ראיתי אותן, זוג נשות חתול, הן נלחמו ביניהן.

דמותן הבהבה בין חתולים רגילים לנשות חתול ו- רגע,כדאי שאציג את עצמי קודם.

קוראים לי שירי מאור, אני בת ארבע עשרה מכפר סבא.

עד לפני שנה חייתי חיים רגילים: היו לי חברות, הלכתי לבית ספר, הסתובבתי בקניון ובקיצור נהנתי מהחיים עד שלילה אחד-
רגע, כבר התחלתי לספר מה קרה באותו הלילה אז נמשיך משם: דמותן הבהבה... ואז הן שמו לב שאני שם.

הסתובבתי והתחלתי לרוץ, הן תפסו אותי והזריקו לי משהו ליד.

מאז אני זוכרת את הכול רק במטושטש.

אני חושבת שהן נתנו לי משהו לאכול ואני זוכרת שהתעלפתי.

כשהתעוררתי הייתי במיטה שלי, הן לא היו שם.

התחלתי לחשוב שהכול היה רק חלום, עד שראיתי את זה.

על השידה שלי היה בקבוקון כסף, אליו היה מוצמד פתק ועל הפתק היה כתוב:"לקחת כפית פעם בשבוע".

פתחתי את הבקבוקון והרחתי, גופרית, הכרתי את הריח מהניסויים בשיעורי כימיה.

איך שהוא לא ממש התחשק לי לקחת את זה פעם בשבוע.

משהו מסריח פה אמרתי לעצמי ולא, זה לא הגופרית.

רציתי להמשיך להרהר בתוכן הבקבוק אבל אמא שלי דפקה בדלת,
"שירי, זמן לקום" נשמע קולה, בדיוק דחפתי את הבקבוקון לארון כשהיא נכנסה לחדר ואמרה "שירי, את תאחרי לבית הספר".

כל בוקר אותו הדבר, רק מתעוררת וכבר מאחרת

		הפרק הבא