הארי אחרי הקרב

האמת שזה היה אמור להיות פאנפיק יותר ארוך. הוא עוד שבוע חוגג שנה (בערך, אם אני לא טועה.)

אני מקווה שנהנתם ממנו. אני נהנתי לכתוב.

נ.ב

הסוף גרוע. אבל מה לעשות, כבר כתבתי לכם בפרק הראשון שזה הפאנפיק הראשון שלי :)  

 ===============================================================================================

זה היה קינגסלי שהופיע. הארי יצא ממקום מסתורו.

"מה אתה עושה שם ?" שאל אותו קינגסלי.

"כלום.. חיפשתי את הדף שנפל לי." אמר הארי במבוכה.

"תקשיב. אנחנו צריכים לדבר." הוא אמר בקולו הסמכותי.

"בסדר," השיב הארי. שניהם הלכו לפינה שקטה, בקומה הראשונה של בית החולים.

"אז כפי שהודיעו לך, גורדון ווילאמס וקורנליוס פאדג' נתפסו ונשלחו למעצר," הוא אמר.

"הודות לך ולרונאלד וויזלי." המשיך.

" כבר היום התחלנו במעקב אמיתי אחר אוכלי המוות החופשיים, כבר ארבעה נתפסו."

" זה נהדר, סוף סוף חדשות טובות." אמר הארי, מחייך.

"אבל יש כמה עניינים שאנחנו צריכים לסגור, הארי." הוא אמר.

הארי הינהן.

"ובכן, המעשה שעשיתם, עם כל העזרה שהוא סיפק לנו הוא ממש עבר על כל הכללים של משרד הקסמים. פעילות עצמאית ללא אישור, חדירה למשרדים, פריצה, קסמים וכו'.. זאת ממש עברה." הוא אמר.

"לא יכולנו לפעול אחרת." אמר הארי.

“לא יכולנו לפנות לאף אחד כי כל אחד היה מבחינתנו חשוד. היינו חייבים לשמור על סודיות מוחלטת. "

" אני מבין הארי, אני מקווה שאני אוכל לחרוג מהנהלים ולהתעלם מכל העברות האלו. " אמר ראש משרד הקסמים.

" ועכשיו אני צריך לדבר עם ארתור וויזלי. אני מבין שהוא כבר התעורר ?"

"כן, הוא התעורר." אמר הארי.

באותו יום ג'יני חזרה אל הוגוורטס והארי חזר אל ביתו.

הוא הגיע לשם בערב, קריצ'ר הכין לו ארוחת ערב מפנקת וטיפל בו במסירות אל אף מחאותיו של הארי שטען שהוא בריא לגמרי.

יומיים אחרי זה הארי חזר לעבודתו כהילאי במשרד הקסמים. העבודה הייתה קשה אך מספקת, אוכלי המוות נתפסו בקצב.  העבודה עזרה להארי להתמודד עם הפרידה מג'יני, הוא היה חוזר בסוף יום מת מעייפות וישר נרדם, ולמחרת שוב מתעורר ליום של עבודה אינטנסיבית.

יום אחד בתחילת אפריל, כשהארי חזר מביתו הוא ראה ינשוף שלא הכיר נושא הזמנה עבה.

"לכבוד הארי היקר,

הנך מוזמן למסיבת יום ההולדת של טד רמוס לופין

שתתקים ביום שלישי 15 לאפריל.

אנו אשרו את השתתפותכם.

בברכה,

אנדרומה טונקס.

"טדי !" קרא הארי.

הארי לא ראה את היצור הקטנטן מאז ההלוויה הגדולה. הוא מיהר להשיב לינשוף ולאשר את הגעתו.

יום המסיבה הגיע והארי לבש את החליפה החגיגית שלו,הוא הביט במראה וחייך לעצמו, החליפה החמיאה לו מאוד.

הארי קשר את שרוכי הנעלים בדיוק שג'יני נכנסה לחדר, לבושה בשמלה קצרה בצבע תכלת.

"כמה נחמד מצידה של אנדרומה לערוך את המסיבה במהלך חופשת חג הפסחא." אמרה ג'יני.

"כן, הא." אמר הארי והסתובב אל ג'יני. "את נראית נהדר." הוא אמר לה, התרומם והתקרב אליה.

"גם אתה נראה בסדר.." היא צחקה.

"בוא.. אני אקשור לך את העניבה." היא אמרה ונצמדה אליו, קושרת לו את העניבה.

הארי ליטף את גבה "את ממש טובה בדברים האלו, הא ?" הוא מלמל.

"טוב.. שיש לך שישה אחים את כבר יודעת לעשות את זה על הצד הטוב ביותר."

"טוב, הגיע הזמן לזוז." אמר הארי ואחז בידה של ג'יני והם התעתקו אל בית משפחת טונקס.

הבית היה מקושט בסרטים צבעוניים, בלונים ואורות מהבהבים .

הם ניגשו אל מפתן הבית והקישו בדלת, לא עברו מספר שניות והדלת נפתחה ואישה שמנמנה, מחזיקה תינוק חמוד בידה עמדה בפניהם.

"הו.. כמה טוב שבאתם," היא אמרה שחיוך רחב מרוח על פניה.

"בואו תשתו משהו" היא אמרה והובילה אותם למטבח הרחב.

הארי הביט ביצור הפצפון שהיה בזרועותיה של אנדרומה, וחשב על הוריו שכבר לא היו בחיים. "אני יכול לקבל אותו שנייה ?" אמר הארי ולקח אותו מזרועותיה של סבתו. שיערו החום של התינוק התחלף לתכלת ברגע שהארי נגע בו.

"זה סימן שהוא מחבב אותך הארי." אמרה אנדרומה.

"אתה יודע שאני הסנדק שלך, פצפון ?" הוא אמר לתינוק והחל לשחק איתו .

ג'יני שהחלה לעזור לאנדרומה במטבח הציצה אל הארי שהיה שקוע במשחק דיגדוגים עם התינוק שצחק ללא הרף. ג'יני חייכה לעצמה.

לאט לאט החלו הארוחים להגיע, היו שם חברים של רמוס ונימפדורה, שכנים, ועוד הרבה אנשים שהארי לא הכיר, אבל לא היה אכפת לו. הוא נהנה מהמוסיקה ומהמאפים הנהדרים שאנדרומה הזמינה מהחנות קסם של מאפה. כשהאורחים החלו לעזוב נשארו הארי וג'יני כדי לעזור בניקיונות ובארגון הבית. "תודה לכם." אמרה להם הזקנה. "בכיף." השיבה ג'יני. הארי וג'יני חזרו אל הבית בכיכר גרימולד מס' 12. הם נכנסו לחדר השינה. ג'יני חיבקה את הארי "אני אוהבת אותך, הארי." היא אמרה. "ואני אותך." השיב הארי והם התנשקו דקות ארוכות.  

הם נרדמו זה לצד זה. מאושרים ומאוהבים.

הפרק הקודם		הפרק הבא