למה היא לא שולטת בזה?

-שנתיים לאחר מכן-

עבר זמן, אבל רוז עדיין תהתה ותהתה למה סקרופיוס הזה הגיע לגריפינדור; אך התהיות שלה לא קיבלו מענה.

אף אחד לא ידע על התהיות שלה, היא ידעה שאם תנסה להגיד תשמע פטתית, או גרוע מזה, מאוהבת בו.

כל בוקר היא התעוררה וחשבה על זה קצת, ואחר כך הייתה עוברת להתארגן לארוחת הבוקר ומפסיקה לחשוב על זה.

בוקר אחד,  היא עברה במסדרון אחד בדרך לשיעור תולדת הקסם.

היא הבחינה במשהו מזעזע- בעצם לא בדיוק הבחינה, היה קשה לפספס את זה...

היא ראתה תלמיד סלית'ריני, בשנה השביעית, מכה תלמידת שנה ראשונה נמוכה ושמנמנה שייבבה בקול רם לעיני כולם.

לפתע מישהו קם מהמון התלמידים שבהה במתרחש, והתחיל לפלס את הדרך כדי להתקרב.

''היי!'' התלמיד ההוא צעק,  ''תעזוב אותה!'' ורוז מבינה בתדהמה שזה סקרופיו! ''מה לאזעז-'' היא ממלמלת.

הצעקה שלה סקרופיו לא מזיזה לביריון, אז סקרופיו נדחף דרך הקהל אליהם ומפריד ביניהם.

הביריון עוזב את הילדה ופונה לסקרופיו בעיניים פראיות, רושפות,

''תחיכת גמד בלונדיני ובכיין, מה אתה מתערב?'' הוא נוהם, אבל בדיוק אז נשמעת נקישת עקבים. זו מקגונגל.

''תתרחק ממאלפוי מיד, ברנד.'' היא אומרת בנוקשות ''אתה מרותק.''

''לכו!'' אומרת מקגונגל לכולם, ואנחנו מתפזרים, כל אחד לשיעור שלו.

במשך שיעור תולדות הקסם, במקום לישון, אני תוהה- מה  אם מאלפוי הזה לא כל כך גרוע?

הפרק הקודם		הפרק הבא