עניין של זמן- סונגפיק

"אבא, הרגשת פעם, בתור ילד, שאתה רוצה שהזמן יעבור כבר?" שאל אלבוס את אביו. הארי קימט את מצחו כמנסה להיזכר. כול ילדותו הוא רצה רק שהזמן יאט, יעצור, הוא רצה להישאר באותה השנייה. אבל פעם אחת הוא זכר שרצה שהזמן יעבור, "פעם אחת", אמר הארי, וחייך חיוך של אשמה. הפעם היחידה בה רצה שהזמן יעבור היה בשנתו השישית, כאשר הוא רצה שהבגרויות של ג'יני יגמרו כדי שיוכלו להיות לבד בלי ערימה של ספרים. "אני רוצה כבר שהזמן יעבור אבא, נמאס לי להיות קטן", אמר אלבוס והרכין את ראשו. "למה אתה רוצה שהזמן יעבור? הילדות זו התקופה הכי יפה בחייו של אדם", אמר הארי בלב שלם. "רוז כול הזמן מספרת על איך יהיה אחרי שנהיה בוגרים, וג'יימס כול הזמן מספר לנו איך שווה להיות שנה מעלינו, לא משנה באיזה שנה אנחנו!"

"קח אותו לאט את הזמן 
העולם עוד יחכה בחוץ 
קח עוד שאיפה מן הזמן 
שתי דקות לפני ההתפכחות",

 אמר הארי. "חוץ מזה, אף אחד אף פעם לא חושב שאני שווה משהו, כולם חושבים שאני לא מסוגל בגלל שאני ילד, אני רוצה להיות גדול כדי שאוכל להראות לכולם מה זה! לגלות דברים חדשים, לשנות סדרי עולם! להראות להם שאני לא סתם ילד קטן!!" הארי הביט בבנו  ואמר:

" אתה עוד תגלה את העולם, 
אם תרצה או לא תרצה, 
יש עוד זמן להשתנות, 
מן הקצה אל הקצה"

"אבל יש עוד משהו, משהו שאני רוצה לשכוח", אמר אלבוס והשפיל מבט.

"להתמכר ללב המתפרע, 
לדמיון המתפקע, 
ולאושר הנוגע, 
בעומק הכאב",

אמר הארי וליטף את ראשו של בנו. "תחיה את הרגע, אל תקווה שהזמן יעבור מהר"

"אתה לא מבין!" רגז אלבוס, "אתה לא מבין"

"מה אני לא מבין?" שאל הארי, "יש ילדה אחת בשכבה שלנו, אלמה, היא- היא יוצאת עם ג'יימס", אמר אלבוס לא מסוגל להגיד במילים את האמת, "והילדה הזאת, אלמה, אתה מחבב אותה?" שאל הארי בחוכמה, בקנאה הוא הבין טוב מאוד, טוב מדי... "אני חשבתי שגם היא אוהבת אותי! אפילו התכוונתי להציע לה חברות, אבל אז היא נהייתה חברה של ג'יימס, ו-"

"ומה?"

"וזהו", אמר אלבוס בקול קר.

"אם האהבה כאבה לך אתמול, 
אולי מחר היא לא תכאב, 
אם עוד הדמעות זולגות בלי קול, 
בסופן אולי חיוך רחב",

 אמר הארי וניגב מלחיו של אלבוס דמעה סרבנית. "אתה רוצה שהזמן ירפא את המכה הזאת", אמר הארי בהבנה, הזמן היה הפיתרון היחידי לצרה הגדולה ביותר, שברון לב. "אני רוצה לשכוח אותה", אמר אלבוס בקול חנוק. "אני חושש שזה לא היה קל כול כך אל, אבל אולי מחר האהבה הזאת כבר לא תכאב.

להתמכר ללב המתפרע, 
לדמיון המתפקע, 
ולאושר הנוגע, 
בעומק הכאב.

תנסה ליהנות מהדבר הטובים שבמצב", אמר הארי וחייך חיוך מריר ומבין. הוא זכר איך לא יכל לשלוט בעצמו כאשר ג'יני יצאה עם דין, איך הוא לא יכל להפסיק לחשוב עליה... "אבל אני לא רוצה, אני רוצה לא להרגיש אליה כלום! אני רוצה להתרחק ממנה! אני רוצה להיות בקצה השני של העולם!"

"אתה עוד תגלה את העולם, 
אם תרצה או לא תרצה, 
יש עוד זמן להשתנות, 
מן הקצה אל הקצה.

אל, בסוף אתה תתגבר עליה, אבל אתה לא תוכל להאיץ בזמן, כול דבר קורה בעיתו, ואני יכול להבטיח לך דבר אחד, בסופו של דבר אתה תגלה שהזמן ריפא את כול הפצעים שבך, גם אם תמיד תרגיש צביטה קטנה בלב כאשר תחשוב על מה שאבד", הארי כבר לא דיבר על אהבה נכזבת, הוא דיבר על האנשים שאיבד לחלוטין, לא רק את הקשר הרומנטי איתם.

"אתה עוד תגלה את העולם".