שם הפיק: יומנו של ענק פאנדום: הארי פוטר דירוג: PG חלש שיפ: ג'ן לבינתיים תיאור:היומן של האגריד, ענק לא כל כך טיפוסי. ולא כל כך ענק. מי היה מאמין שהוא יכתוב יומן? כמעט בלתי אפשרי. כמעט.
ההערות: הפרק הזה הוא פרולוג ואחריו זהו פרק פתיחה קצר.
טוב, אני רובוס האגריד. אתם יכולים לקרוא לי פה האגריד. אני הולך פה לספר על החיים שלי. אני יודע, זה לא מתאים פה למשהו מבוגר כמוני. אבל אחרי המוות של הרעגוג אני חייב פה לחלוק דברים על משהו. " אני מרגיש כאילו אני עומד פה להתפוצץ. היו לי חיים לא קלים אתם יודעים, גבוה מאנשים רגילים ונמוך ליד ענקים, אני פה אף פעם לא הייתי שייך באמת. לשום מקום, אף פעם. יש דברים שאפילו להרמיוני או רון והארי אני לא יכול פה לספר, כי אני מבוייש בחיים שלי פה. קוסם ענק ויתום. נשלל ממני כבר התואר קוסם, אתם יודעים... חיים לא קלים זה ככה.
---
אז אני אתחיל: אני הייתי אז בן שלוש ואז אמא שלי עזבה אותי ואת אבא. היא אמרה שהוא סתם קוסם גמד ושהגובה שלי מבייש אותה פה. זה היה רגע די מביך כאן אתם יודעים. היא עזבה את הבית ואני לא ראיתי אותה פה מאז. אני כאן לא בדיוק מתגעגע, היא זאתי נטשה אותי ואת אבא! זה שבר את המסכן שם לגמרי. הוא היה נאמן לה פה. גם רצחו אותה פה, הענקים. היא הייתה בגובה איזה חמש מטר לפחות וראש ענק כזה. אז ככה כבר כשהייתי בן ארבע מצאתי ביער שם ליד הכפר חיה ואימצתי אותה פה. גם אבא שלי אהב חיות, מאוד. קראנו לה ורולנטינס, היא הייתה עם עור בצבע ירוק וניבים ענקיים, כנראה היא הייתה פה ארסית אבל אתה יודע שלי לא ממש מזיז. זאת פה התחלה בסדר, נכון? אז אני פה אמשיך ככה. זה דווקא נחמד הדבר הזה. אז לילה טוב פה אתה.
בבקשה תגיבו :)
|