אהבתו של אלבוס

שיערו האדמוני של אלבוס התבדר ברוח.

 הוא תר אחר העלמה הצעירה והיפה שראה יום קודם, ממש ליד הבית הזה.

הוא קיווה שזה ביתה והוא יפגוש בה.

היא הופיעה פתאום מולו, באה משומקום. היה ברור לו שהתעתקה.

הוא חייך לעברה; עיניו נצצו.

היא הביטה בכחול עיניו, ולא יכלה להסיר מבטה ממנו.

אלבוס חיכה לרגע שיתחילו לדבר. אולי הוא יפתח בזאת?

"היי..." הוא פלט, בהיסוס האופייני רק למי שאיבד כמעט את כל משפחתו.

"היי," ענתה מינרווה, מעלה על שפתיה מעין חצי חיוך.

אלבוס רצה לחדול מלהתבונן בה, אך לא יכל. "אני אלבוס דמבלדור." הוא הושיט את ידו ללחיצה.

היא לחצה אותה. "מינרווה מקגונגל."

אלבוס רצה להכיר אותה, לשוחח, אך הוא לא מצא על מה.

"אתה רוצה ללכת מחר לפונדק שלושת המטאטאים, ונדבר שם?" הציעה מינרווה.

"בסדר."

היא חייכה אליו, הפעם במלוא שפתיה, נפרדה ממנו ונכנסה לביתה.

פתאום אלבוס נזכר.

הם לא קבעו מתי!

___

לא עבר ביטוא, עמכם הסליחה.XP