העלמה לאבלייס, גברת גריי

שם: העלמה לאבלייס, גברת גריי
כותבת: MOI!
פאנדום: מכשירי התופת, כרגילXDD
שיפ: ג'סי/נייט חד-צדדי
דירוג: PG-13....?
ז'אנר: אנגסטוש אהובי, והרבה קיטש מלודרמטי.
דיסקליימר: כל הזכויות על סדרת מכשירי התופת על כל דמויותיה שמורות לקסנדרה קלייר ואני לא מתכוונת להפיק מהפאנפיק כל רווח כספי.
הערות: אז הייתי חייבת לכתוב פאנפיק על ג'סי ועל נייט. כן, חוץ ממורטמיין ומאלואיסיוס סטארקוות'ר, הם הדמויות הכי שנואות עלי - אבל הייתי חייבת. משהו בג'סי קצת שבור אחרי נייט, ואני אוהבת את זה. KILL ME. או, כן, ומכיל ספוילרים לנסיך מכאני! נוסו על נפשותיכם~ (אל תדאגו, ג'סי לא... עושה את מה שכבר תקראו עליו... בנסיך מכני <:)

~

העלמה לאבלייס אוהבת את נייט בכל מאודה. היא הוסיפה לאחרונה בובה קטנה רק בשבילו, בבית הבובות הקטן שלה. ג'סי הקטנה גדולה עכשיו, ולנייט ולה יש שני ילדים קטנים בעריסה מפוארת מזהב ותחרה. ילדים קטנים, עם פלומות זהב רכות ועיניים כחולות גדולות שלחייהם השמנמנות סמוקות, מתוקות. אלו רק בובות, היא יודעת, אבל זה לא מונע ממנה להאמין.

לאחר זמן מה, גברת גריי נישאה לו, לאדם שתמיד חלמה שיציל אותה מהחיים אליהם נולדה. הוא, עם המבט הצלול, התמים, שטומן בחובו שנאה עזה לכל העולם – המבט שמחביא בתוך התכלת המימית שלו אהבה שנועדה אך ורק לה, לג'סי הקטנה, שלמעשה מעולם לא גדלה, אף על פי שכעת היא גברת גריי, וכבר לא קטנה בעיני אף אחד. טסה צודקת, היא יודעת – וזה אוכל אותה מבפנים. אבל היא אוטמת את עצמה ומסרבת להאמין.

העלמה לאבלייס אוהבת את הפגישות איתו באישון לילה, ואת מכתבי החיזור שהוא שולח לה מאז עזב את המכון. היא מחפשת את הסיכון בפגישות הללו – ואוהבת אותו. היא מחפשת את הסיכון של כל מה שהיה לה, למעשה, עד שפגשה אותו – ויודעת שהוא זה שישחרר אותה מהייעוד שלה ויהפוך אותה לליידי ככל בנות גילה. על אף שבשבועות לפני נישואיהם היא נאלצה להכות אותו עד זוב דם, היא ידעה שהכאב שלה היה גדול משלו.

טסה גילתה את האמת, וגם המשרתת הטיפשה ההיא, סופי. הגברת גריי נאלצת לספר הכל, כי היא יודעת שיאמינו להן יותר מאשר שיאמינו לה. כשידיה נלחצות כנגד קור החרב, נאחזות בה כמעט בחוסר ישע, היא קופצת שפתיים ונאבקת בדמעותיה, אבל היא מספרת את האמת – כי אין לה ברירה אחרת. היא זועקת שנייט אוהב אותה בדיוק כפי שהיא אוהבת אותו, ומספרת הכל: על הפגישות באמצע הלילה במחסן ההוא, על הנישואים, על הריגול לטובתו של נייט – ועל אהבתו אליה, על ההבטחות שלו. היא מספרת הכל מלבד על העובדה הפשוטה שהיא יודעת שנייט לא באמת אוהב אותה, ושהיא מקווה שאם תעשה את כל מה שעשתה למענו עד כה, הוא יאהב אותה יותר.

העלמה לאבלייס והגברת גריי לא תיארו לעצמן שאהבתן לנייט תגרום להן לסיים את חייהן כאלמנות טריות ומחוסרות כל, בתא קטן ומעופש לצד גופותיהם הנרקבות של ציידי צללים חוטאים, שלא כמותן; החטא היחיד שלהן היה האהבה העזה שלהן לאדם שמעולם לא השיב להן אותה. יחד, הן קורעות את שרוולי שמלתן וקושרות אותם סביב צווארן, כך שלאט-לאט תיגמר להן אספקת האוויר. ברגעיהן האחרונים, הן חושבות על ג'סי הקטנה ועל נייט, ועל הילדים היפהפיים עם העיניים הגדולות והמימיות שהיו להם בבית הבובות – אלה שתמיד חלמו עליהם, ועכשיו לעולם לא יהיו. גם במוות, הן לא יפסיקו להאמין באהבה.

~

סליחה על הסוף הקיטשי >: