למה צ'ופס כל כך כועס...

זכויות יוצרים- הטאליה, אנגליה, אמריקה וקנדה שייכים להימארויה הידקאז (Himaruya Hidekaz), אין לי בעלות על שום דבר.

אוסטרליה וניו זילנד הם OC בסדרה, ואני הולכת על פי המעריצים~

צ'ופס לעס את העלים שאוסטרליה נתן לו בכעס.

ובכן, תמיד היה לו מבט זועם, על זה אי אפשר לערער. השאלה היא – למה?

כשניו זילנד היה בא לבקר, הוא תמיד היה בורח בטוענה שהוא שכח את הפבלובה על האש (והוא אפילו לא עצר לרגע לריב עם אוסטרליה על הקינוח הטעים). כשאנגליה הגיע, הוא היה זוכה לקרב מבטים רציני עם הקואלה.

88:88, תיקו בין הקואלה הזועמת לבריטי הזועם לא פחות, עם הגבות הידועות לשמצה.

זה למה צ'ופס כיבד אותו.

וכשאמריקה היה בא?

צ'ופס היה יכול רק לאכול את הראש של האמריקאי שפשוט קפץ לביקור באופן רנדומלי.

משום מה, נדמה שהקואלה לא ממש חיבבה את ה'גיבור' הבלונדיני.

לא שלאוסטרליה היה אכפת. לא משנה כמה אנשים טענו שהקואלה שלו רצחנית, ושהיא מחזיקה סכין מאחורי הגב, אוסטרליה היה בטוח שצ'ופס הוא מלאך, ושאנשים אחרים משוגעים.

בשקט, צ'ופס ירק את העלים על הרצפה (יותר נכון, המגפיים של קנדה, אבל מי שם לב אליו בכלל?), והביט למעלה בזעם.

זה לא משנה על מי הוא הביט, הוא פשוט היה זועם.

כל הכעס הזה התחיל מאותו היום שבו אוסטרליה הכיר את ניו זילנד, הוא זוכר את היום הזה טוב מאוד.

אוסטרליה היה ילדון קטן עדיין כשניו זילנד בא, וצ'ופס היה זולל להנאתו עלי אקליפטוס מיובאים, כי בבית של אנגליה לא היו כאלו. באותו הרגע שאנגליה נכנס דרך הדלת, ואחז בילדון ילד קטנטן, צ'ופס פשוט ידע.

המבט של הכבשה שנחה בידו של הילד התמים הספיק לו בשביל לדעת שהוא הולך לעבור גיהינום.

בלילה הראשון הוא חטף כמה מכות בגב, בלילה השני זה היה מספיק כדי שהוא יקום בבוקר עם סימנים אדומים וכחולים (וזה לא משנה שהוא קואלה, הוא יכול להיפצע!).

בלילה השלישי, הכבשה החוצפנית כבר התיישבה עליו 'בתמימות', ומחצה אותו. הוא כמעט מת מהחום של הצמר של הדבר העגלגל והמכוער הזה.

ואף אחד לא העלה בדעתו שנונה 'התמימה' מתעללת בו על בסיס יומיומי!

זה לא עזר כשאוסטרליה חזר הביתה, ניו זילנד היה עדיין קופץ לביקורים חברותיים ארבע ימים בשבוע לפחות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה – אוסטרליה הלך לבקר אותו כל יום.

ואיכשהו, זה יצא שעכשיו הם חזרו לגור ביחד. הו, לא, הוא לא יסכים לזה.

הוא אימן את עצמו בשעות כה רבות של אימוני קשים, והפעם נונה לא תנצח אותו!

גם אם נונה זה זכר, הוא עדיין כבשה מכוערת!

צ'ופס שוב חייך את החיוך המקריפ שלו, וקנדה צעד צעד לאחור.

עכשיו הוא הצטער שהוא הסכים להצעה של אוסטרליה לבוא. הוא שמח שסוף סוף זוכרים אותו, אבל לא מספיק ששכחו אותו מחוץ לבית, גם הקואלה בוהה בו, והיא מחזיקה סכין נוטפת דם.

קנדה שחרר יבבה, ומלמל משהו כמו "אמריקההה!".

SENSE, IT JUST MAKES NONE OF IT!

Yea, sort of...

תמיד טענתי שנונה אשם!

אבל נונה עדיין חמוד *~*