טומי פוטר ומחולל הזמן

טפיחות-כף של חתולה בקושי נשמעו בשקט הליל הבריטי. עד, שכפותיה של הפרפ' לשינוי צורה נתקלו בדבר מה קשיח, מתכתי. ראש החיה החל להטות את ראשו מטה,אך עוד לפני שהפרופסור ראתה את החפץ, היא הרגישה מה עשו בו. כישופים אפלים כישפוהו. קללות נוראות קיללו הוא. קרב עכוב מדם נלחמו עליו. היא נרתעה וקפצה אל גג הבית הקרוב ביותר. לאחר שנרגעה מן הבהלה שאחזה בה, עצרה לרגע,ונילחמה באינסטינקטים החתוליים שלה. חשבה צלולות, במלוא ההגיון האנושי הבריא שלה, ואמרה בליבה:למה אני בורחת, בעצם? אין זה וולדמורט שעומד מולי. וודאי קוסם טירון כישף בטעות את האביזר שלו בקללה במקום כישוף אחר על חפץ אחר. זו חייבת להיות טעות. לנשום עמוק, ולנשוף לאט. לנשום עמוק, ולנשוף לאט. היא הביטה ממקומה שעל הגג על החפץ. מחולל זמן. דבר בלתי מזיק אם משתמשים בו בזהירות. אך משהו בה ידע שלא השתמשו בחפץ זה בזהירות... 

אז עכשיו ישתמשו בו בזהירות. חשבה וירדה מן הגג בחינניות. היא לא ידעה כמה היא טעתה... היא ווידאה שאיש לא מביט, ואז חזרה לצורתה האנושית, ונאנחה לעצמה. אני חייבת להפסיק להיות זמן רב כל כך בצורת חתול. הגוף משפיע עלי, ואני אתקשה מאוד לעשות שיקול הגיוני כשהאינסטינקטים שלי אומרים לי לשסע או לברוח.

היא התכופפה והרימה את החפץ. עוד נוכל לעשות בזה שימוש בעתיד. אוי ואבוי, איזה שימוש יעשו בזה בעתיד...











מחכה לתגובות...... :) 

		הפרק הבא