מה קרה שם?

הארי לקח את ג'יני לטיול במדשאות הוגוורטס, הוא היה מוקסם מיופיה הרב ומשערה השופע. הם התיישבו ליד העץ שליד האגם.

זה היה לילה והכוכבים ניצנצו בשמיים, ג'יני הניחה את ראשה בחיקו של הארי, והוא ליטף את שערה בעדינות ולחש לה, "כמה שאת יפה." והיא החזירה לו, "גם אתה הארי."

ופניהם התקרבו אט אט, פיותיהם נפגשו, והארי הרגיש את מגעם החם של שיפתותיה.

הם התנשקו במשך דקה ארוכה, עד שהארי הפסיק אותה, הוא שמע רשרוש מכיוון השיח הקרוב אליהם, הוא התקרב לשיח וראה את, רון והרמיוני.

"עקבתם אחרינו?" הוא שאל במעט שעשוע וכעס.

"רון הכריח אותי," אמרה הרמיוני מפוחדת, תחת מבטם של הארי וג'יני.

"טוב כן, עקבנו אחריכם, כי פחדתי שתעשו שטויות," נשף רון.

"אוקי, אז אתה לא בוטח באחותך, או יותר גרוע בחבר הכי טוב שלך?" שאלה אותו ג'יני בכעס כמעט בצעקה.

"אני כן בוטח בכם אבל אני אחיך הגדול, מותר לי לדאוג לך." אמר רון בלהט.

"טוב, ג'יני נראה לי שהערב הזה כבר לא יהיה רומנטי כמו שרצינו, בואי נעלה." אמר הארי בלי להסתכל אפילו על רון והרניוני, שהלו גם הם ללכת לכיוון הטירה.

בדרך הארי וג'יני שינו מסלול, הם התחבאו מרון והרמיוני שהלכו למועדון, ויצאו למדשאות לכיוון החממה, "כאן אף אחד לא ימצא אותנו," אמר הארי בבטחה.

"אני מקווה, ראית  את רון הזה, ואת הרמיוני לא הייתי מאמינה עליה שדווקא היא מכולם תעשה את זה-" אמרה ג'יני אך הארי השתיק אותה בדרך הכי כיפית שאפשר, 

הוא נישק אותה נשיקה ארוכה.

הם שכחו מרון, מהרמיוני ומכל מה שקרה באותו לילה.