חיבה אמיתית

זה היה יום בהיר,סדריק דיגורי הגיע בדקה האחרונה ליציאתה של הרכבת "הוגוורטס אקספרס" מהתחנה.

הוא רץ מהר ככל שאיפשרו לו האנשים שנתקלו בדרכו.

בעודו רץ ,נתקל בנערה צעירה וחפציה התפזרו על המדרכה.

"אני ממש מצטער, אני פשוט ממהר..." התנצל סדריק ותוך כדי דיבור אסף את חפציה של הנערה.

"זה בסדר" ענתה הנערה.

סדריק החל לאסוף את חפציה.

"תודה" אמרה הבחורה כששמה לב שסדריק אוסף את חפציה מהמדרכה.

"זה המעט שאני יכול לעשות אחרי מה שקרה" ענה סדריק.

"תאונות קורות, אל תעשה מזה כזה עניין" אמרה הנערה בתגובה

סדריק מסר את החפצים לידיה של הנערה והיא  הלכה משם בריצה.

סדריק נשאר שם, צופה בה כשהיא מתרחקת לכיוון הרכבת, עד ששם לב שהוא גם מאחר.

הוא רץ לרכבת ובשנייה האחרונה ההספיק להגיע לרכבת לפני שיצאה מן התחנה.

קצר נשימה מהריצה ושמח מזה שהגיע לרכבת בזמן, הוא חיפש אחר מקום ישיבה פנוי, אך כל המושבים היו מלאים.

הוא המשיך לחפש בכל זאת, פתאום שם לב שיש מקום פנוי שיושבת בו נערה אחת, אותה נערה שנתקל בה בדרכו לרכבת.

הוא דפק על דלת התא ופתח אותה מעט.

"היי, אפשר לשבת?" שאל סדריק

"בטח" ענתה הנערה

הוא התיישב על הספסל ,התמקם ושלח לעבר הנערה חיוך, הנערה בדרך פלא שמה לב לחיוכו חייכה בחזרה.

"סדריק" הציג את עצמו והושיט יד.

"רוז"ענתה בחזרה ולחצה את ידו.

"אז...  רוז איזה בית את?" שאל סדריק.

"הפלפאף" אמרה

"גם אני , אבל איך זה שלא הכרתי אותך קודם?" שאל סדריק

"כנראה להכיר אותי בשנה שעברה לא היה בראש רשימת הדברים החשובים שלך" צחקה רוז

סדריק חייך.

לאחר מספר שעות נסיעה הגיעו להוגוורטס.

כולם ירדו מהרכבת

הם התחילו ללכת ונכנסו לטירה.

"שלום לך בית שני שלי" אמר סדריק

		הפרק הבא