מותם של ג'יימס ולילי

ג'יימס, ארוחת הערב מוכנה! אתה והארי יכולים לבוא!" קראה לילי.

"בסדר, עוד כמה דקות!" נשמע קולו של ג'יימס מחדר השינה.

"מהר, הארוחה מתקררת" קראה לילי

"אוי, איזה אסון" אמר ג'יימס, שירד במדרגות מחדר השינה.

 בידיו היה תינוק קטן, חמוד, עם שיער שחור פרוע ועיניים ירוקות., הלא הוא הארי הקטן.

"שלום הארי'לה! התגעגעת לאימא?" שאלה לילי את הארי הקטן.

"איך הוא יכול להתגעגע אליך אחרי חצי שעה בלבד??" שאל ג'יימס.

"נו, בואו כבר נאכל, הארוחה שהכנתי מתקררת" אמרה לילי.

לילי, ג'יימס, והארי הקטן, ישבו לאכול.

פתאום נשמעו צעדים קרוב לבית. ג'יימס הסתכל בחלון, ומה שראה גרם לו להחוויר.

"ג'יימס, מה קרה?" שאלה לילי.

"לילי, קחי מהר את הארי ותברחי! זה הוא! מהר, לכי!" אמר ג'יימס.

לילי מיהרה לקחת את הארי הקטן ויצאה מהחדר בריצה, ואילו ג'יימס הלך לכיוון הדלת.

פתאום, הדלת נפתחה. ג'יימס ראה איש לבוש בברדס שחור, הלורד וולדמורט.

"אבדה קדברה!" קרא וולדמורט והצביע על ג'יימס בשרביטו. ג'יימס ראה את האור הירוק בוקע משרביטו של וולדמורט, והרגיש איך החיים נקטפים מגופו.

לאחר מכן, וולדמורט הלך לחפש את לילי והארי.

לילי ביינתיים נכנסה לחדר השינה ושמה את הארי בעריסה. ואז, נפתחה הדלת וולדמורט נכנס לחדר.

"זוזי מפה, ותני לי להרוג את התינוק" אמר וולדמורט.

"לא, בבקשה, אל תהרוג את הארי!" קראה לילי.

"זוזי הצידה, ילדה טיפשה, תני לי את התינוק וכך תצילי את חייך" אמר וולדמורט.

"לא, בבקשה לא את הארי! תהרוג אותי במקומו!" קראה לילי.

"אבדה קדברה!" קרא וולדמורט, ולילי נפלה , ולא קמה יותר.

 הארי הקטן, שצפה בכל זה, היה מבולבל  'איפה אבא? למה אמא נפלה? למה היא לא קמה?' חשב.

וולדמורט התקרב אל הארי והצביע עליו בשרביטו. "אבדה קדברה" הוא קרא.

אך משהו מוזר התרחש. הקללה שלו עצמו חזרה אליו.

פתאום התקרה התמוטטה. הארי הקטן שכב בין ההריסות ובכה. וולדמורט בקושי הצליח להיחלץ משם.

וולדמורט לא מת, אך גם לא היה חי.

ואז, הגיע האגריד............