חיסול המפלצת הגדולה

הארי ירד במדרגות בזהירות, חושב: "מה יקרה כשאני אדבר עם דמבלדור? האם הוא רוצה שאני אלחם במפלצת, או שאולי לא?"באודו חושב הוא לא שם לב, ניתקע בכד שניצב כקישוט על המדרגות ונפל מהן ברעש גדול.
הארי שמע שהפסיקו הנחירות וצעדים מתקדמים לעברו "אוי לא," אמר הארי בשקט. הצעדים התקדמו והיתקדמו עד שנעצרו לשנייה והמשיכו אבל לא אליו אלא לשרותים.
"חח," צחקק הארי בהקלה והמשיך לרדת במדרגות.
אחרי שאסף את כול החלקים השבורים של הכד וזרק במקום שאף אחד לא יחפש, (פח זבל הציבורי שמיתחת לחלון במטבח) המשיך לדלת הבית שניפתחה בחריקה קטנה אך לא העירה אף אחד חוץ מדאדלי שעבל מנחירות למלמולים: "אני רעב, אני רעב, אני רעב..."
הארי יצא החוצה וראה את דמבלדור יושב על החומה בין בית הדרסלים לשכנים וניראה משעומם.
"סליחה על האיחור, פרופסור, אנ.."
"זה בסדר, אני יודע."קטע אתו דמבלדור והזמין אותו להתישב לידו על החומה.
"טוב..... רצית לדבר איתי, נכון, פרופסור?... על המפלצת....?" מלמל הארי בחשש.
"כן על זה בדיוק רציתי לדבר איתך, הארי,"אמר דמבלדור ברוגע. "בקשר למיפלצת. שמעתי שזו מיפלצת פרועה ביותר ואני לא חושב שב-'נביא היומי' היו צריכים לרשום את שמך...זה מפעיל אליך הרבה לחץ.." המשיך דמבלדור ברוגע. "אך זה לא עניני אם אתה רוצה לחסל אותה... אתה רוצה לעשות את זה, הארי?"שאל דמבלדור ברוגע מפתיע.
"אם, אני לא ממש יודע עם אני מוכן או לא..." אמר ארי במילמול (עדיין מבוהל מהתקרית המלחיצה במדרגות).
"ובכן, ישנן שתי אפשרויות, "אמר דמבלדור. "אחת, אתה יכול לא לחסל אותה ולהמשיך בחיים שלך עד ל1 בסמפטמבר כמובן,"אמר דמבלדור בקול צוחק "השנייה היא לצאת למסע לחיסול המפלצת, (אני בטוח שתירצה לצאת למסע עם שני החברים שלך, רון והרמיוני) אבל אחרי זה יבוצע קסם זיכרון אליכם ועל הגיליון שאחרי החיסול ב-'נביא היומי'כך שאף אחד לא יוכל לזכור את זה ולא יגרם נזק,"אמר דמבלדור.
בערך 5 דקות הארי היה שקט. הוא היה בהלם.
"וכמוון שתאומנו היטב,"אמר דמבלדור במהירות
"אמממ, אז זה אומר שאני אוכל לא להיות בבית הדרסלים לרוב החופש?!"אמר הארי, נירגש. "כן, זה אומר את זה."אמר דמבלדור, מרוצה.
הארי רק יכול היה לדמיין שהוא מתעסק בקסמים גם בחופשת הקייץ ועוד עם החברים הכי טובים שלו... מבטו החולמני של הארי סימן לדמבלדור שהוא מוכן לעשות את זה
"אני מוכן,"אמר הארי בקול החולמני. "טוב. אם כך, אתה בטח גם תרצה להיות עם חבריך במסע הזה... נכון, הארי?"שאל דמבדור.
הארי הינהן בראשו במהירות.
"אוקיי תישמח לדעת שכבר שאלתי אותם." אמר דמבלדור.
"ו...?"אמר הארי בציפיה "אצל רון אמרו שזה בסדר כל עוד הוא לא ניפגע וכול עוד יאמנו אותו טוב..."אמר דמבלדור בשקט.
"אז...זה אומר...?"שאל הארי בציפיה.
"זה אומר שכן, כמובן ושכרנו את המאמן הכי טוב שאפשר."אמר דמבלדור.
"והרמיוני??"שאל הארי, חסר סבלנות.
"אצלה ההרורים לא יודעים עם זה מסוכן או לא... אבל הם כן יודעים שהיא מיצטיינת בקסמים והם מסכימים."
"יש! תודה, פרופסור."
"שיהיה בהצלחה,"אמר דמבלדור. "האימונים יתחילו בשבוע הבא ביום שישי" המשיך והיתעתק משם.
"הארי נישאר בחוץ בערך חצי שעה, חצי שעה מלאת מחשבות.
הוא החל לחזור לכיון הבית ושם לב שדאדלי במיטבח.
"אוף! איך אני אכנס עכשיו?!"חשב הארי.
בינתיים דאדלי לקח לו חופן של דגני בוקר מלאים שוקולד, התישב בסלון, גמר לאכול ונירדם.
מבלי לחשוב פעמיים הארי רץ (הפעם בזהירות) אל תוך הבית, עלה במדרגות, ניכנס לחדרו והתנשף בהקלה.
הארי הביט בשעון. השעה היתה 12:50. "יש לי זמן לישון," חשב וניכנס למיטה.

(הפרק בא יהיה מהיר יותר)

הפרק הקודם