לעולם בעקבות השמש - סונגפיק

כל הזכויות שמורות לג'יי קיי רולינג ולאהוד מנור, שכתב את השיר "לעולם בעקבות השמש".

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

יום חמים
יום קסמים
יום תמים
הלכנו עם השמש
בערוב, יום זהוב,
לילה טוב היה לנו ליל אמש

הארי הביט בשיערה הלוהט של ג'יני, ארוסתו, בתהייה.
קרני השמש פגעו בקצוותיו והפכו אותו לזהוב, ובו זמנית האירה על פניה והדגישה את גומות החן בלחייה.
הוא חייך חיוך רפה.
"הכל בסדר, הארי?" שאלה ג'יני בדאגה קלה.
"כמובן," חייך הארי מאזן לאזן. "רק תהיתי עד כמה את יפה."
ג'יני חייכה וסומק הציף את לחייה. "תודה."
"אמרתי לך פעם שאני אוהב אותך?" שאל הארי, חיוך מבודח על פניו.
"בטח שאמרת," חייכה ג'יני. "אמממ... אני חושבת שזו הפעם המאה ואחת."
"באמת? חשבתי שאמרתי את זה יותר פעמים," תהה הארי. "בכל מקרה, עכשיו אומר את זה שוב," הוא עצר לרגע ואז המשיך: "אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. אני אוהב אותך. כמה פעמים זה?"
"מאה וארבע," חייכה ג'יני.
"אז אני אוהב אותך בפעם המאה וחמש. תזכרי את זה לפעם הבאה?"
"תהיה בטוח."

בוקר קם
מול הים
אי משם
נכנס היום בשער
בחלון עץ אלון
ווילון ניצתו באור השחר

הוא הביט בה והרגיש את משקל הקופסא בכיסו, למרות שלא שקלה כמעט דבר, לפי דבריו של המוכר.
הוא רוצה לעשות את זה?
הוא ידע שכן. הוא אהב אותה יותר מכל דבר אחר שאהב מימיו.
אבל לא היה לו אומץ, היה לו חשש בלתי מוסבר לשמוע אותה אומרת "לא".
הוא הביט בקצף הנוצץ על פני הגלים בים, יושב במקומו של הספסל בטיילת שהשקיפה על הים הפתוח, ג'יני לצידו.
השעה הייתה מוקדמת, כאשר יצאו מבית המלון בבוקר ויצאו לסיבוב על הטיילת. חיוך עלה על פניו כשבילויי אמש עלו במוחו. היה להם כיף כל כך, למרות שכל הזמן הוא שקע במחושבות מתי להוציא את הטבעת מכיסו.
"יפה, נכון?" הפרה ג'יני את השתיקה, מבטה לא מש מהגלים הנוצצים באור היום.
"כן..." תעשה את זה. תעשה את זה. תעשה את זה עכשיו.
הוא הרים את מבטו אליה במבט נחוש. "אה, ג'יני, יש לי משהו להגיד לך," אמר.
"כן?" שאלה ג'יני, מופתעת.
הוא שלף את הכופסא מכיסו, פתח אותה, ושלף את הטבעת.
"התינשאי לי, ג'יני?"

כן, כן, כן, כן
לעולם בעקבות השמש
לעולם בעקבות האור
השמש את יומי רושמת
וליבי ציפור

עיניו הוצפו בדמעות של אושר. הוא הביט בג'יני, מבין שהיא כרגע אמרה את המילה שייחל לה כבר חודשים.
היא אמרה "כן".
"אני אוהב אותך," הוא לחש.
"הפעם המאה ושש," אמרה ג'יני בחיוך קטן.  "אבל עכשיו אני זוכרת את הדברים בתור ג'יני וויזלי, שבקרוב תהפוך להיות ג'יני פוטר."
הארי הביט בה לרגע ואז חיוך גדול עלה של פניו. המילה הקטנה הזו שאמרה, בעלת ההברה האחת, שינתה את חייהם לתמיד. ולטובה.
באותו הרגע ג'יני פרצה בבכי והשניים נפלו אחד לזרועות השני.

בן אדם,
קום נרדם
לא נדם
הרוח שבתכלת
ראש הרם אור קרב
אור זורם ישר אל סף הדלת

"הארי, קום! אתה מתחתן היום!" טפיחה על גבו של הארי גרמה לו לקפוץ בבהלה ממיטתו, מבחין ברון שחייך אליו חיוך מתנצל.
אזניו האדימו. "סליחה," מלמל. "לא התכוונתי להקפיץ אותך ככה..."
"הכל בסדר, רון," אמר הארי, דמעות התרגשות עלו בעיניו והוא מלמל: "אני עדיין לא מאמין שאני מתחתן היום..."
"ועוד עם אחותי," השלים אותו רון בחיוך. "אני לא מאמין שאחותי מתחתנת לפני..." הוסיף.
"המממ," העיר הארי. "אתה יודע שאתה צריך להציע נישואין להרמ' בשלב מסויים."
אזניו האדומות של רון ממקודם האדימו עוד יותר והלחיים הצטרפו אליהן. "אה, זאת החתונה שלך..."
"אני מבין." אמר הארי, משועשע.
"תלבש את תלבושת החתן," הציע רון. "תיכף אתה וג'יני תלכו להצטלם. תמונות לחתונה, אתה יודע."
הארי חייך מאזן לאזן. "אני מבין לגמרי."
הוא ניגש אל הארון ולא הופתע למצוא בפנים את החליפה, מגוהצת וחסרת רבב. הוא וג'יני קנו את הבגדים בחודש שעבר, עם הלחץ שלה להספיק הכל בזמן.
חיוך קטן הזדחל על פניו מהזיכרון המתוק.
הוא נכנס לתא השירותים ויצא משם כאשר הוא לבוש בחליפתו, ושיערו מסודר לשם שינוי, כאילו הסכים לתת להארי לסדר אותו בשביל המאורע החשוב הזה.

הכומר העביר את מבטו מהארי אל ג'יני, ומג'יני אל הארי.
שניהם היו מחוייכים, הרי זה היום המאושר בחייהם, יחד עם היום שאחרי מות וולדמורט.
"האם, הארי פוטר, תישא את ג'יני וויזלי לאישה?" שאל הכומר לאיטו.
"כן," חייך הארי. שום דבר לא היה יכול להרוס את הרגע הזה, והפעם באמת שום דבר.
"האם, ג'יני וויזלי, תישאי את הארי פוטר לבעל?" המשיך הכומר ושאל.
ג'יני הביטה בהארי בחיוך רחב, אך עדיין לא ענתה.
בזמן הזה הספיקו להתגנב לראשו של הארי חששות. היא לא רוצה להתחתן איתו? היא מתחרטת? היא מבינה את המשקל של הדבר רק עכשיו?
אך אז ג'יני פתחה את פיה וענתה, עיניה נוצצות.

כן, כן, כן, כן
לעולם בעקבות השמש
לעולם בעקבות האור
השמש את יומי רושמת
וליבי ציפור
לעולם בעקבות השמש
לעולם בעקבות האור
השמש את יומי רושמת
וליבי, וליבי ציפור, ציפור