יש בי עוד כח - סונגפיק

כל הזכויות שמורות לעידן רייכל ולג'יי קיי רולינג :)

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

יש בי עוד כח עכשיו
כשהלכת חייך לי ירח
נתן את אורו בחלון
והלילה כבר לא מפחדת
לבד להיות ולחלום
הנה שוב...

צ'ו צ'אנג העיפה מבט קצר ומדוכא אל מחוץ לחלון, אל הגשם שטפטף בכמויות מהעננים בשממים, משקפים את מצב רוחה.
רוב התלמידים נראו כמוה. בגלל הגשם בוטל להם משחק קווידיץ' שהיה אמור להתקיין בין רייבנקלו להפאלפאף, אך הסתובבו שמועות שהאחים קארו ופרופסור סנייפ עשו זאת בכוונה כדי להתנקל לאחד השחקנים.
צ'ו כבר ידעה את כל השמועות על המשחק הזה כי חברה הנוכחי היה בקבוצת הקווידיץ' והוא דיבר על כך כל הזמן, אך הדיכאון שלה היה שונה מדיכאונם של השאר.
"הארי," לחשה.
היא זכרה את הלילה ההוא, שבו הבחינה בנשיקה של הארי עם מישהי אחרת, ג'ינגית. עם קצת בירורים היא הגיעה למסקנה ששמה הוא ג'יני וויזלי, ושהיא האחות הקטנה של רון. נראה שהקשר של השניים חזק מאוד וזה לא מצא חן בעיניה של צ'ו. כמה ימים לפני כן הוא נפרד ממנה, כאשר היא נותרה בחדר המועדון של רייונקלו, יושבת באותו המקום שבו ישבה עתה והסתכלה אל מחוץ לחלון, אל מזג אוויר שונה לגמרי.
שמש. הייתה שמש בחוץ, ששיקפה את האמונים ששמרה לסדריק ואת המצפון שעכשיו לא מעיק עליה יותר.
אך אז, כשראתה את הנשיקה של השניים, הקנאה בערה בה.
לפני שנה בדיוק הם עמדו שם, מתנשקים להם בלהט, ועכשיו הג'ינג'ית הקטנה הזו מחליפה אותה בדבר שכל כך חשקה בו.
אך היא כבר לא הייתה קטנה, זאת כבר הייתה שנתה השביעית. היא יכלה לעשות כל מה שרצתה.
הארי לא הבחין בה במהלך השנה, אך היא הבחינה בו, או יותר נכון חיפשה אותו וניסתה לתפוס את מבטו כל הזמן.
מצחו היה חרוש קמטים ומבטו מושפל, ככה שהוא לא היה יכול להביט בה או במישהו אחר חוץ מהריצפה וחבריו הקרובים, שצ'ו קינאה בהם יותר מרגע לרגע.
היא כל כך רצתה שיתבונן בה, ולא לשבריר השנייה.
היא הייתה מתלבשת בבגדים הכי טובים שלה, מנסה להתבלט כשחלפה ממולו.
לא היה לה אכפת שקיבלה מבטים עוינים מהקטנטונת שמצא לעצמו הארי, כל מה שהיה אכפת לה זה שהיא רוצה את הבחור הזה אצלה, כאן ועכשיו.
אך לא נראה שזה מצליח לה.
"הארי." היא לחשה בשנית, אך נראה שהוקל לה.
היא עלתה למעונות בנות השנה השביעית ברייונקלו, נשכבה במיטתה ונרדמה.

זה אתה שנוגע
אתה שבורח
תדע אין לי רגע
אפילו דקה לחכות
והשמש היום
מאירה לי לצאת
אל הים הגדול

הוא חייך אליה אז, חיבק אותה, נישק אותה.
היא הייתה בטוחה שזו אהבת האמת שחיכתה לה כל חייה, אהבת האמת שקראה עליה באגדות וחלמה עליה בלילות.
 אך מה קרה כאן? מה השתבש? מדוע הארי לא אהב אותה יותר והלך עם... הג'ינג'ית הקטנה ההיא, וויזלי?
כל הבנים חיזרו אחריה בהוגוורטס, והיא נחשבה לבחורה הכי נחשקת מריוונקלו.
אז למה עם הארי לא קרה אותו הדבר? מה יש בוויזלי שאין בה?
כל המחשבות האלה עברו בראשה של צ'ו, כאשר היא שוכבת במיטתה ומעבירה את מבטה על פני הציורים שהתבלטו מכילתה.
הוא פשוט ברח ממנה, החליט יום אחד שהיא לא שווה יותר את המאמץ, שהיא סתם בוגדת עלובה. שפתיה נקמצו בזעם אצור, בעודה נושמת נשימות עמוקות ומנסה להירגע.
היא יצאה מהטירה, בהחלטה של רגע, מתקדמת אל עבר האגם הגדול, מתעלמת מהגשם.
היא התיישבה.
היא הרגישה את השמש על פניה, למרות שהייתה חלשה, מנסה להתמכר אליה ואולי להרגיש טוב יותר.
"דיי," היא לחשה לעצמה בשקט. "מספיק. את לא יכולה לאהוב אותו יותר. נפגעת מספיק."
היא הרימה את מבטה אל המים העכורים של האגם, אך הרגישה טוב יותר. היא המשיכה לדבר אל עצמה: "תמשיכי הלאה. כמו כל אדם שצריך לעזוב את ביתו בבגרות, כמו כל ציפור שצריכה בשלב מסויים לעוף מהקן. את אינך חשובה לו. תתמודדי ותקלי על עצמך."
היא נאנחה ועיניה הוצפו בדמעות, שוב.
יד הונחה על ידה.
"הארי?" היא קראה בהפתעה. אבל כן, הארי ישב מולה והביט בה במבט עגום.
"צ'ו," ענה.


יש בי עוד כח עכשיו
רק תניח הכל כבר נחתם ונסגר
והלב מתרפא
והגשם נפסק
אז חוזר שוב הריח
האביב שוב מגיע ושוב...

"כמה... כמה שמעת?" שאלה צ'ו בחשד.
"הכל." תמצת הארי בשקט. "ואני רוצה להבהיר כמה דברים."
צ'ו שינתה תנוחה כך שישבה מולו והביטה בעיניו. האמת השאירה אותה ללא רחמים. "כדאי שתהיה לך סיבה טובה." אמרה בכעס.
"אני... אני מאוהב בג'יני." הוא אמר.
"שמתי לב," אמרה צ'ו בכעס. "אחרת למה התנשקתם לכם ולחשת לה, 'אני אוהב אותך'?"
"ראית אותנו?" קרא הארי בהפתעה. "לא שמתי לב..."
"כי היית עסוק בלנשק את הבחורה ההיא," ענתה לו צ'ו. "ושכחת מבחורה אחרת, שנישקת גם פעם, שהיא במקרה אני."
"אני מצטער," אמר הארי, והכנות ניבטה מעיניו. "את חייבת להבין אותי."
"אני לא אבין!" קראה צ'ו, מביטה בהארי באותו מבט מאובן ששמרה רק לו.
הארי השפיל את מבטו. "הייתי מגעיל," אמר. "אני יודע. ואני לא יכול להיות איתך, אני מצטער. אבל תדעי שתמיד נוכל להישאר ידידים."
צ'ו השפילה את מבטה. באחת חזרו אליה כל הרחמים שנלקחו ממנה ממקודם, והיא נפלה לזרועותיו בדמעות. "אני מסכימה," אמרה.
למרות שחזרה אל חדר המועדו דיכאונית במיוחד, הרגישה משהו שונה בתוכה.
ליבה התאחה.
היא הביטה בהכל בזווית ראייה שונה, מבינה שלא הכל נגמר.
הארי היה סתם אהבה ישנה, ואהבות יכולות להשתנות.
הארי בכלל לא היה האהבה שחיכתה לה.
הדכאוניות נעלמה מעיניה, בעוד היא מביטה מהחלון וראתה שהגשם נפסק.
חדר המועדון התמלא שמחה כשהודיעו להם שמשחק הקווידיץ' ייתקיים באותו היום, אך צ'ו שמחה מסיבה אחרת.
האביב הגיע, והפעם ליבה הצטרף אליו.