שבוע המוגלגים

 פרק חדש(:

"את קולטת שהיום מתחילים? כלומר, אני לא מתלוננת... אני והארי. בחדר סגור. לבערך שעה... את יודעת כמה דברים אפשר להספיק בשעה?" אמרה ג'יני שהחלה מריירת על ספר הספרות שלה (שהחליף את ספר הלחשים...) לחברתה המדואכת, הרמיוני. "ג'ין?? את יודעת שלא אכפת לי שאת מדברת על הארי. אבל נמאס לי לשמוע על הדבר המפגר הזה שנקר "שבוע המוגלגים" אוקיי?! ולא אכפת לי כמה אדון הארי פאקניג פוטר מעורב. כי אני צריכה לבלות במשך שבוע שלם עם מאלפוי!" התפרצה עליה הרמיוני. ג'יני נראת כאילו היא נעלבה. "אוקיי, אוקיי! את לא צריכה לדבר כך הרמיוני!" אמרה ג'יני הנעלבת. "סליחה...." אמרה הרמיוני בנימה מתפייסת.

"הרמס?" שאלה ג'יני את הרמיוני אחרי זמן מה "אני צריכה ללכת לשיעור שנקרא: ספררות. ואנחנו אמורים לקרוא שירים של מישהו שנקרא: שייקפייסר. את מוכנה להסביר לי קצת?" שאלה אותה ג'יני עם מבט מתחנן בעינייה.

"ג'ין... השיעור נקרא ספרות. ולמשורר קוראים: שייקספיר. הוא היה מחזאי ומשורר אנגלי שחי במאה ה-16 והוא כתב את: רומיאו ויוליה, אותלו, המלט, חלום ליל קיץ, מקבת', אילוף הסוררת*, הסוחר מוונציה, ועוד כל כך הרבה מחזאות ושירים מדהימים! איזה כיף לך ג'ין, שאתם זוכים ללמוד על שייקספיר... אנחנו צריכים ללמוד על שרלוט ברונטה** סופרת שאני לא ממש מחבבת..." אמרה הרמיוני בשצף בלי להתחשב בעובדה שג'יני מעולם לא שמעה על שום שייקספיר ושום שרלוט ברונטה. "אההה... הרמיוני?" שאלה אותה ג'יני בתדהמה. "כן ג'ין?" חייכה אליה הרמיוני. "מה זה שרלוט ברונטה?" שאלה אותה ג'יני בעדינות והרמיוני פרצה בצחוק. "קדימה ג'ין , בואי נרד לאכול ארוחת בוקר." וכך הן הלכו שלובות ידיים לאולם הגדול לאכול ארוחת בוקר. שם הם פגשו את הארי ורון.

"הארי!" קראה ג'יני בשמחה, רצה אליו והנחיתה נשיקה גדולה על פיו. "אחמ... אחמ... אולי די להתנשק! יש פה אנשים שלא מעוניינים לראות את החבר הכי טוב שלהם ואת אחותם הקטנה מתנשקים!" כעס רון. "אוי תסתום!" קראה ג'יני והמשיכה לנשק את הארי בהתלהבות. "תתעלם רון... אני גם חושבת שהם לא צריכים להתנשק בכל מקום אפשרי." נזפה בהם הרמיוני בזמן שרום האדים.

לפתע הגיע נערה בעלת שיער כהה ועיניים כחולות מהפנטות לכיוון רון. הרמיוני הרימה גבה. וג'יני התנתקה לרגע מהארי המבולבל, ואמרה בשמחה "קת'י!" "אוה... היי ג'יני... אתה בטח רון." אמרה קת'י ופנתה בביישנות לכיוון רון. "אני קת'י, אני הולכת להיות החונכת שלך ב"שבוע המוגלגים". מה אתה אומר שניפגש היום לפגישה הראשונה שלנו ב-4 במדשאות? יש לי שעה חופשית." אמרה קת'י בחיוך. "אממ... כן בט..בטח. אני אשמח." אמר רון שחייך חצי חיוך. "טוב רון, היה נעים להכיר אותך. ניפגש היום ב-4" אמרה קת'י והלכה לכיוון שולחן רייבנקלו. "להתראות!" קרא רון לכיוונה של קת'י. "וואוו!! היא חתיכה..." אמר רון וכל החבורה גילגלה עיניים. "באמת רון! חתיכה?!" צעקה עליו הרמיוני. וג'יני פשוט נשפה בזעם והארי הסתכל עליו במבט של -באמת אחי?-  

"טוב. לי יש שיעור על שרייספיר." אמרה ג'יני. "זה שייקספיר!" צעקה עליה הרמיוני "זה באמת משנה?" שאלה אותה ג'יני. "ביי ג'ין" אמר לה הארי ונישק אותה. "ביי אחות קטנה ומעצבנת" אמר לה רון.  "ביי!" צעקה ג'יני ויצאה מהאולם הגדול. "טוב, יש לנו הממ, היסטוריה." אמר הארי.  "שזה כמו... תולדות הכישוף רק שזה מספר על דברים של מוגלגים?" שאל אותם רון. ורהמיוני והארי ענו ביחד "כן" "אז בואו נלך!" הכריז רון. "רגע, אני לא צריכה להודיע למאלפוי שאנחנו צריכים להיפגש היום?" שאלה הרמיוני בקול קצת מודאג. "אהה.... נראה לי." אמר הארי. "טוב, חכו רגע... " אמרה הרמיוני ונשמה נשימה עמוקה לפני שהיא ניגשה לשולחן סלית'רין. "תראו, זאת הארוכת השיניים-קוראת הספרים-הנפוצה. מה שלומך השיניים שלך היום?" שאל אותה מאלפוי בלעג. "תקפוץ לי מאלפוי. שנינו יודעים שנתקענו ביחד משום מה, אז תאמין לי, שאני רוצה שהשבוע הזה יגמר מהר יותר משאתה רוצה! אז... בוא פשוט נגמור עם זה! תיפגש איתי היום בכניסה לאולם הגדול ב-4 הבנת?!" שאלה הרמיוני בכעס, ולפני שמאלפוי הספיק לענות, הרמיוני התרחקה מהשולחן והלכה לכיוון הארי ורון. "בואו!" היא קראה והתרחקה במחשבות כועסות מאוד על דראקו מאלפוי. 

אני יודעת. פרק קצר... אבל מחר אני ממשיכה(: (הערות יתקבלו בברכה...)

*אילוף הסוררת הוא מחזה ששייקספיר כתב ועליו מסובב הסרט "10 דברים שאני שונאת אצלך" שזה דרך אגב, הסרט שעליו מבוסס הפאנפיק(;

**שרלוט ברונטה היא סופרת במאה ה-18 שאחד מהספרים שלה הוא "ג'יין אייר" (ספר מומלץ)

הפרק הקודם		הפרק הבא