הארי שלי! אני משערת שעכשיו שאתה קורא את מכתבי אני לא נמצאת, לא מחזיקה לך את היד ברגעים הקשים. זה כאילו שזה הייה אתמול, אתה היית תינוק בן שנה. משחק עם המטאטא צעצוע שקנינו לך. אתה ואבא עומדים לאפות לי עוגה מתנה, הכל נשמע כמו חלום. אבל כניראה שזה באמת ישאר רק בגדר חלום. אותו לילה נורא שהפריד בינינו הייה הלילה שכתבתי את המכתב, ידעתי שלא נוכל כולנו להינצל. אבל דבר אחד ידעתי, שאותך אני לא יפקיר לעולם! הארי שלי, דמעות נוטפות על המכתב הנורא הזה, מכתב פרידה, פרידה מהתינוק היקר שלי שלעולם לא אשמע אותו אומר "אמא", לעולם לא יחזיק לו את היד כשהוא בשנה הראשונה בבית הספר הוגוורטס, לעולם לא יראה אותו גודל והופך לגבר נאה. וולדמורט עכשיו נאבק באביך, אני מרגישה גועל שאני כותבת לך את המכתב הזה. אבל אני יודעת שאתה כבר מוגן ותיהיה מוגן. כל הזעקות של אביך וצחוקו של וולדמורט, ואותך תינוק קטן בעגלה בעל שיער שחור פרוע. אני יודעת שאני לא יצליח להגן עליך מפני וולדמורט הוא קוסם גדול ואכזר, ואני מה אני? אבל אני יגן עליך בכל כוחי! לעולם לא אתן לקוסם הנורא הזה להשיג את מטרתו. אתה עכשיו תינוק קטן ללא הצלקת בצורת הברק שעל ראשך בוכה ובוכה. כניראה אתה יודע שמשהו לא בסדר, שמשהו יקרה. אני כותבת לך את המכתב בדמעות ובדם. ליבי שאני נותנת לך אותו. הו, הארי שלי. אני רוצה שתדע שלעולמי עולמים אבא ואני כל הזמן חושבים עליך וכל הזמן נמצאים איתך בכל מקום שתלך. אנחנו רוצים שתדע שתמיד לא משנה מה תעשה, תמיד תיהיה איתך ברגעים הכי קשים. אולי אני לא יחזיק לך את היד ולא יחבק אותך, אבל אני רוצה שתדע שתמיד אבל תמיד אתה תיהיה הבן הקטן שלי. בן שאף פעם לא נפרדתי ממנו כך. את המכתב הזה אני יכולה להמשיך לנצח, כי יודעת אני שמכתב הפרידה הזה יהיה לעד, עד שהמוות יפריד בינינו. לא מוסגלת להפסיק לכתוב ידי רועדת. אני מסתכלת עליך עכשיו תינוק שלי שוכב עכשיו בעריסה ומחייך אלי. חיוך מדהים שלא אזכה לראות לעולם. אני ואבא אוהבים אותך המון המון! אוי הארי שלי, עכשיו שאני כותבת את המכתב הזה אתה ככה שוכה בעריסה עומד להירדם, אתה לא יודע שלעולם לא ניזכה לראות אחד את השני. הארי שלי! אוהבת אותך הכי בעולם אמא.
|