סקורפיו ורוז

"רוז זו השנה החמישית שלך, זאת השנה הכי חשובה! תפסיקי להתעסק במה סקורפיו עושה."אמר ג'יימס. 

"אני יודעת מה אני עושה ג'יימס. וגם כל החומר מסוכם במחברת שלי.עכשיו עזוב אותי יש לי דברים לעשות!"

"לעקוב אחרי סקורפיו מאלפוי? זה דברים לעשות?"

" כן ג'יימס!"

"כהבן דוד הגדול שלך, תפסיקי הוא לא שווה את זה. הוא סליתריני מעצבן שחושב את עצמו ולא יודע על מה הוא מדבר."

"אוך ג'יימס עזוב את זה! היינו חברים ועזבתי אותו. בסדר?!"

"מה?!" אמר ג'יימס ופרץ בצחוק. "את וסקורפיו איכס! אבא שלך יודע?"

"לא ואל תומר לו!"

"טוב את יכולה להמשיך לרגל אחרי הילד הזה אבל יש לך בגרות בתולדות הקסם מחר אז כדי לך להתאמן." אמר ג'יימס שעדיין צחק ואמר במילמולים "הם היו חברים..."

ניקול חברה של רוז הגיע "רוז.... מחר יש בחינה את צריכה להתמקד ולא להתווכח עם בן דוד שלך! ומה עשית איתו בכל זאת?!"

"סתם דיברנו..."

"אוף רוז, תפסיקי אני יודעת שהיית חברה של סקורפיו מאלפוי והוא נפרד ממך! את לא צריכה להסתיר את זה."

"הוא לא נפרד ממני."

"אז אתם עדיין ביחד?" שאלה ניקול בתהיה.

"לא" אמרה רוז הפנתה את הגב והלכה.

רוז הלכה במסדרון הדבר האחרון שהיא רצתה זה להיתקל בסקורפיו עכשיו. והיא לא הופתעה כשזה קרה. 

"רוז" אמר סקורפיו בטון רישמי, מנסה להסתיר כמה שיותר רגשות. לא לדבר איתו חשבה רוז. היא המשיכה. סקורפיו קלט שרוז מנסה להימלט ואמר בלי לחשוב "את נפרדת ממני."

"כי בגדתה בי! אני צריכה ללכת."רוז הלכה עם ראש מוטה לאדמה.

היא הרגישה גל של קור וראתה את פיבס "הבת של הוויזלים אוהבת סליתריני חיחיחיחי אבא לא גאה נכון?" המשיך פיבס בשירה. רוז רצה לאגם וחשבה אני באמת אוהבת אותו.

קרדיט לעומר לוזובסקי!!!