אפילו הרוע לא יוכל להפריד

ברטולומה הוציא את מריאנלה מהאוטו כדי שלא תברח להם.

" תשתקי ותבואי.." אמר בזעם, הוא משך אותה לתוך האחוזה, למשרדו.

"את חושבת שבאמת התכוונו שהכל טוב ויפה כאן?" שאל בצחוק מלגלג וגלגול עיניים.

מר החזיקה באגרופה, היא לא רצתה שיהיו לה בעיות ביומה הראשון בקרן B.b.

"את קוראת לי דון ברטולומה, כמו שאר הילדים.." אמר, היא הנהנה.

לאחר כמה דק' של שקט, הוא שיחרר את מר,

מר רצה מחוץ לקרן, בכיכר הייתה מזרקה שפעלה יום וליל.

"מי הוא חושב שהוא? המנהל? הבוס?" שאלה בזעם ובעטה באבן שהידרדרה במורד הרחוב.

נהג אופנוע נסע במהירות מירבית והרוח גרמה למריאנלה להתנועע כך שבאותו הזמן נפלה למזרקה.

טיאגו שעבר שם עם חבריו ראה אותה, הוא רץ לעברה והושיט לה את ידו.

"את בסדר?" שאל בעיניו הנוצצות, מעולם לא ראה נערה כזאת.

מר תפסה בידו, היא חייכה וקמה.

"כן.. תודה.." מלמלה, היה רגע של שקט.

"טיאגו בדוז'ה אוגוורו.." אמר בחיוך כובש, מריאנלה הביטה בו.

"אתה קרוב משפחה של דון ברטולומה?" שאלה במבט מתעניין והזיזה את הפוני מהפנים שלה.

"למה? וכן, אני הבן שלו.." אמר לה בחיוך, היא שתקה.

"טיאגיטיס.." קראה חוסטינה, היא ראתה את מר לצידו.

"הארוחה מוכנה.." אמרה, "המשרתת החדשה הזאת." אמרה בפנים  גועליות ונכנסה לבפנים.

"מצטער.. אני צריך להיכנס..." אמר לה, טיאגו התקרב לאט לאט ללחי שלה ונשק לה עם שפתיו העדינות.

"נתראה.." לחש בחיוך ג'נטלמני ורץ לבפנים, שיערו התעופף ברוח.

מריאנלה עמדה שם, קפאה במקומה.

לאחר כמה רגעים רצה לתוך האחוזה, לחדריהם של הילדים שאותם לא פגשה.