לנסות להבין אותך

אלבוס.

התחלתי להבין אותך. אני עדיין כועס עלייך אבל אני מתחיל להבין, רק חבל לי שזה מאוחר מדי. הנער, פוטר, היה כאן. הוא דיבר עליך בהתלהבות, היית חשוב לו. לו ולעוד מיליון אנשים, אבל בעיקר לו. זה עיצבן אותי. עוד פעם גיליתי שאני פחות חשוב לך מאשר אחרים. אני רק בעל פונדק, אני לא אציל את העולם, אז למה שאני אעניין אותך? תמיד העדפת ללכת לפונדק שלושת המטאטאים. כולם חשבו שבגלל שהוא יותר פופולארי, יותר כיפי, יותר טוב ופחות מפוקפק, אבל אני ידעתי. אתה לא רצית לפגוש אותי. זה בסדר. גם אני לא רציתי לפגוש אותך, שמעתי עלייך וזה הספיק לי. זה לא היה קשה, תמיד דיברו עליך, תמיד היית מעורב. היית האחרון במשפחה עם שם טוב, מוכר לציבור, למה שאני אקלקל לך? שיזכרו את השם דמבלדור כחכם ונדיב, לא כמישהו שחשב פעם שקוסמים חשובים ממוגלגים, לא כמישהו שהיה פעם החבר הכי טוב של אחד מהאנשים הכי איומים אי פעם, לא כמישהו שיכול להיות שהרג את אחותו הקטנה ולא דיבר עם אחיו במשך שנים. אני עדיין זוכר את אותו ערב. נמאס לי אז ממך. אריאנה הלכה והתפרקה מתחת לאף שלך, שאז לא היה עדיין שבור, שלחת אותי להוגוורטס כדי שיחשבו שאתה דואג לי ולהשכלתי ואתה היית עסוק בלתכנן עתיד שבו מוגלגים ישרתו קוסמים, כאילו שקסמים לא מספיקים לנו, ביחד עם החבר החדש שלך. עד כמה שכעסתי עליך שמחתי לחזור הביתה לראות את אריאנה גם אם המצב שלה היה נורא. היא תמיד נתנה לי הרגשה שאולי אני כן שווה משהו, וגם אם לא, זה בסדר להיות נורמלי, עד כמה שאפשר להיות כשאתה קוסם צעיר עם משפחה כמו שלנו. באותו ערב לא פחדתי מזה שאתה או גרינדלוולד הרגתם אותה, אז סתם הייתי כועס ועצוב. פחדתי מזה שאני הרגתי אותה, את היחידה שאהבה אותי כמו שאני והגיעה לחדר רק כדי לנסות להגן עליי.ניתקנו את הקשר בינינו אחרי הלוויה אבל לא עבר יום שבו לא חשבתי עליה. עליה ועלייך. כשפוטר הגיע אליי ואמר שנתת לו משימה התעצבנתי שהשארת אותו עם משימה שהייתה יכולה להרוג אותו, אחרי כל מה שעבר עליו בחייו הקצרים. התעצבנתי מזה שלא שמת לב שהוא היה כל כך צעיר, רק טיפה יותר מבוגר ממה שאתה היית בלילה ההוא. הכי התעצבנתי מזה שהוא עלול להיות מוות נוסף על הנשמה שלך. אבל הוא היה נחוש. כל כך נחוש. הוא הסביר לי שלא שכחת, לא אותה ולא אותי. עזרתי לו. את הדבר היחיד שעוד מפריע לי גיליתי רק בסוף המלחמה. אתה ידעת. אתה ידעת שאתה עומד למות, כך או כך, ואפילו אז לא טרחת לומר שלום. לא באת, לא שלחת ינשוף. אפילו לא הזכרת אותי בצוואה. כל מה שהשארת לי זה נער נחוש וזכרונות. עד שאני אבין את זה אני לא אוכל לסלוח לך. לא באמת. לא לגמרי. אני יכול רק לנסות.

אברפורת'