הקולות שבראשו של סיריוס בלק

שיערי השחור נופל על עיני שאני מנסה,שלא בהצלחה  רבה,להקשיב למה שדמטרי בונס,המורה החדש להתגוננות בפני כוחות האופל אומר.'זה בגלל שלא ישנתי בלילה' ניסיתי לחשוב למה  לעזאזל אני לא מצליח להתרכז בדברי בונס.אני מנסה בכול כוחי להקשיב לדבריו,אך נכשל,שוב.'פשוט תוותר'חשבתי והשמתי את ראשי אל השולחן,מקווה שלפחות הצליח לישון.

"סיריוס"שמעתי מישהו קורא בשמי,ואני פוקח עיניים,רואה את ירחוני עומד מלפני,וחיוך מתוק על פניו.'לא סיריוס!חשבתי שכבר דיברנו על זה.אתה-לא-הומו.'אמר קול בראשי,מנסה שוב לומר לי את מה שהוא מנסה לומר לי מהשנה השנייה.'אוי,סיריוס.אין מה לעשות...אתה הומו.ואתה בהחלט דלוק על ירחוני'אמר קול אחר בראשי."היי"לחשתי לבסוף.אני מושגע שמקשיב לקולות שבראשי,זה מה שאני."נרדמת!ועוד בשיעור התגוננות בפני כוחות האופל.אני לא מאמין סיריוס"אמר ירחוני,והזיז שיער זהוב שנפל על עינו,אשר היו גם זהובות."כן,כנראה הייתי עייף"אמרתי בקול חנוק,מנסה בכול כוחי לא להתנפל על רמוס ולהצמיד אותו לקיר ולעשות בו דברים מגונים.'סיריוס אתה לא עושה את זה,זה ירחיק ממך אותו לנצח'אמר קול בראשו 'וזה יחשב לאונס'אמר קול אחר בראשו.'אני חייב למצוא לקולות האלו שם'חשבתי והתעלמתי  מדבריו של רמוס."אתה מקשיב לי?"שאל רמוס,ואני התנערתי מהמחשבות על לעשות דברים מגונים עם רמוס."כן,כן כמובן"אמרתי והתרוממתי לעמידה,כך שרמוס הגיע לי לכול היתר לכתף."נראה לי שאנחנו בכול זאת מאחרים לשיעור שינוי צורה,אז אתה רוצה ללכת למטבחים?אני מת מרעב" אמרתי "כן,בטח אבל אני צריך קודם ללכת ל-"אך הוא לא סיים את המשפט,כיוון שאני קפצתי אליו והפילתי אותו לרצפה."מי אתה?ומה עשית אם ירחוני?"שאלתי מקרב את פני לפניו של הנער הזהוב שיער,עד שאני מרגיש את נישמתו על עורי."אוו לא!גילת אותי.זה אני דמבלדור"אמר רמוס בטון ציני,וניסה להוריד אותי ממנו."סיריוס רד ממני"אמר רמוס,נאבק נואשות להוריד ממנו אותי."לא"מלמלתי תוך כדאי שאני מהופנט לשפתיו הבשרניות של רמוס."אני רציני*"אמר רמוס וזה ניער אותי,אותו בדיחה ישנה ונחמדה."לא,לא ולא אדון לופין,אני סיריוס.אתה רמוס ג'ון לופין"רמוס ניצל את הזדמנות שבא הייתי עסוק והעיף אותי ממנו."אתה הזוי סיריוס"

"אז לאיפה הייתה צריך ללכת?"שאלתי את רמוס,בזמן שלקחתי עוד ביס מעוגת קינמון."למרפאה....יש פצע אחד שלא מחלים לי"הסביר רמוס ואני הפסקתי לאכול,מסתכל אליו בפחד ודאגה.'רמוס עומד למות סיריוס!אתה צריך לומר לו שאתה מאוהב בו!' אמר הקול בראשי,שהחלטתי לקורא לו מרתה.'לא,לא ולא.אתה לא מאוהב בו,זה פשוט הורמונים של גיל הנעורים שגורמים לך לאונן אליו במקלחת'אמר הקול שני,שאליו החלטתי לקרוא מרתה אל שם הקול השני,אבל זה בלבל אותי,אז קראתי לו במבי."אתה רוצה שאני יבוא איתך למרפאה?"שאלתי בקול זהיר,ורמוס חייך אלי את חיוכו הזוהר."כן,בבקשה סיריוס."אני מהנהן ומביט על הצלחת שלי,שהייתה כבר ריקה.

שאנחנו מגיעים למרפאה אני מצפה לראות את מדאם פומפרי ישנה,אך זה היה דווקא ההפך.היא התרוצצה לה במרפאה,כאילו היו שם מליוני אנשים בלתי נראים."רמוס מה אתה עושה פה?"שאלה מדאם פומפרי את רמוס,ולא שמה לב שסיריוס גם שם."יש לי שריטה,והיא לא נראת לי הכי טוב"הסביר רמוס והצביע אל מקום במותניים שלו."אמממ....בואו נבדוק את זה"אמרה מדאם פומפרי,ושוב באופן גלוי,לא שמה לב לסיריוס.'אאוץ' חשבתי.'אומייגוד'חשבתי והתיישבתי במהירות על כיסא כדאי לא להתמוטט.למה?כי סיריוס בדיוק הוריד את גלימתו,לזה אני רגיל מזה שאני יושן איתו בחדר,אבל אף פעם לא ראיתי אותו בלי תחתון,כמו עכשיו."הינה השריטה"אמר רמוס והצביע על מקום ברגל שלו."זה לא נראה טוב,אני הולכת להביא שיקוי,חכה כאן"אני מסתכל על התחת של רמוס,הוא היה משורט ועגול,וסקסי.אני קולט שאני בוהה בתחת שלו ומפנה את מבטי.'סיריוס בלק!אתה צריך ללכת לשם ולתפוס לו את התחת ולעשות את כול מה שעולה בראש שלך!'אמרה מרתה בראשי ובמבי החליט גם להצטרף לחגיגה 'זוכר מה אמרתי לך סיריוס?זה רק הורמונים,בגלל זה עומד לך'.אני מסתכל על כפות ידי בזמן שמדאם פומפרי נותנת לרמוס שיקוי ואומרת לו ללבוש חזרה את בגדיו.

עכשיו השעה בערך חצות ואני לא מצליח להירדם,אני רק חושב על רמוס.'לך לשם ותבקש ממנו לישון איתך!רק תלך לישון כבר'אמרה מרתה,ואני מחליט לענות לה'איפה במבי?'.אני קם מהמיטה,אחרי שמרתה לא עונה והולך לכיוון המיטה של רמוס.'אתה משוגע'אני אומר לעצמי."רמוס?אפשר לישון איתך?"אני שואל את רמוס ומעיר אותו.רמוס מסתכל עלי ומהנהן,נותן לי קצת מהשמיכה שלו. 
_________________________________
*באנגלית המילה רציני-Serious נשמעת כמו של סיריוס -Sirius