"זה היה לפני הרבה זמן" פתח האגריד בסיפורו. "לפני כמה זמן?" שאל הארי שרצה לדעת כל פרט ופרט.
"הרבה" אמר האגריד בקוצר רוח והמשיך, "אבא שלך רצה לעשות עסקה עם לורד וולדמורט".
"לא נכון" אמר הארי בכעס ולא הסכים להאמין, אביו היה אדם ישר וטוב לב ובחיים לא היה משתף פעולה עם הצד האפל.
"תקשיב עד הסוף" אמר האגריד במרירות. "אבא שלך רצה לחקור את הצד האפל, לפלוש לתוכו ולגלות דברים לעומק." המשיך האגריד מנסה לרכך את קולו.
הארי שתק אך לא מתוך מבוכה אלא מתוך הבנה והקשבה. "הוא תמיד היה בצד שלנו, הוא אבא שלך" אמר האגריד.
"אבל למה אף פעם לא סיפרו לי את זה?" התבלבל הארי "כמעט וגרמתם לי להאמין שאבא שלי היה פושע".
"טוב, אף פעם לא חשבנו שתחשוב שאבא שלך פושע הוא." הסביר האגריד בהבנה. "הוא איש טוב, תמיד היה".
"וולדמורט לא נפל בפח של אבא שלך עשה לו" אמר האגריד "עניינים הסתבכו ואבא שלך הוא נתפס והיכו אותו".
"כמו את ההורים של נוויל" לחש הארי. "בידיוק" נאנח האגריד. "הוא לעולם לא עבר לצד האפל שלא תחשוב שכן, הוא לא וויתר ולילי היא בכתה, הרבה" השפיל האגריד את ראשו הענק.
"אבא שלך הוא רצה שלך יהיה חיים טובים עם אבא ואמא" הסביר האגריד "לא כמוהו".
"אבל לאבא שלי היו הורים לא?" שאל הארי בסקרנות. "לא, הוא חיי עם אומנת כזאת מעצבנת, אחת כזאת עקשנית" נאנח האגריד.
הארי ניסה להסיג את צעדיו של האגריד על המדרכה שם בסימטת דיאגון. "בוא נעצור לשבת כאן ואז נמשיך לקנות לך ספרים לשנה הבאה" אמר האגריד ונעצר מול בית קפה קטן.
"אבל האגריד לא היו לו בני משפחה?" שאל הארי שהיה עדיין מבולבל. "לא, ובגלל זה גם אתה עברת לגור עם אחותה של לילי" אמר האגריד והתיישב ליד אחד מהשולחנות.
"לא דודים, לא אחים, לא אחיות?" שאל הארי. "הייתה לו אחות קטנה שמתה בגיל צעיר" אמר האגריד שעיין בתפריט שלפניו. "ממה היא מתה?" שאל הארי שלא הרפה.
"היא, אריאלה וג'יימס הלכו לקומפרטני, העיר שפה מעבר לפינה" אמר האגריד וסימן בראשו מעל לביניין גבוה. "ומה קרה שם?" שאל הארי.
"טוב, הם הלכו לפגוש את דמבלדור לכבוד הלימודים בהוגוורטס בשנה הראשונה" אמר האגריד שסימן לאחד מהמלצרים לגשת אליו. "ו..." הארי לא וויתר.
"בדרך לשם הם נתקלו באוכל מוות, ג'יימס הצליח להימלט אבל את אחותו היא נתפסה וכעבור שבוע נודע שהיא מתה" נאנח האגריד.
"אני רוצה 20 צפרדעי שוקולד 7 כוסות בירצפת פודינג מרשמלואים אחד ושתי אוניות שוקלד" פנה האגריד למלצר הגובלין שבא לשולחנם לבוש סינר שחור.
"והארי אתה לרצות משהו?" שאל האגריד והביט בהארי. "רק בירצפת אחת" אמר הארי והינהן בראשו לכיוון הגובלין. "בירצפת בשילו, תודה" אמר הארי וסימן לגובלין בחוסר סבלנות ללכת.
"תקשיב, יש לי דרך יותר מעניינת לספר לך על אבא שלך" אמר האגריד לאחר שהגובלין הלך משם בכעס, "תבוא לביקתתי מחר לאחר היום הראשון ואני אספר לך".
הארי הינהן ושתק. הם החליפו מבטים חטופים עד שהגובלין חזר עם ההזמנות שלהם. "בתיאבון" רטן הגובלין והגיש להם את המנות הרבות.
האגריד התנפל על הפודינג שלו ואמר:"תרגיש חופשי לקחת גם משלי" בפה מלא וירק על הארי חתיכות מרשמלו.
המשך יבוא...
|