מכתבים ללילי

הפרק הזה מצד לילי...

===================

"סו סו סו... לאן אתה בורח לי?" אמרתי כשרדפתי אחרי סוורוס

"לילי מה נראה לך!"

"מה סוורוס?" אמרתי כשירדה לי דמעה מהעיינים

"את נוטשת אותי לילי זה רק היום הראשון! חשבתי שזה יקח קצת זמן אבל לא!"

מה?????? אני חושבת ובוכה 

"סוורוס אל תלך!"

"אני ילך לילי! כי ככה לא צריך להתיחס לחברים!"

הוא הלך עם עוד כמה ילדים ולא ראיתי אותו הלכתי למדשאות ובכיתי,סוורוס לא יודע, הוא לא יודע מה קורה לי בלב. 

הוא החבר הכי טוב שלי הוא לא יכול לנטוש אותי...

או אולי כן? אם כן אני לא רוצה...

אז הוצאתי מהתיק דף ורשמתי לו מכתב

סוורוס,

אתה החבר הכי טוב שלי כבר כמה שבועות, היום הראשון לא נחשב. זוכר שרשמתי לך שאני הייתי טיפה מבואסת כשראיתי שאני לא איתך.

זה לא היה רק מבואסת, אני בכיתי ובכיתי וזה לא עזר אז התעלמתי מעצמי.

יש לי חברות מהבית, הן דיי נחמדות וגם הבנים שם נחמדים ומצחיקים, אולי נבקש שתעבור לגריפינדור כדי שניהיה ביחד....

סוורוס אל תכעס אלי אני צריכה אותך!

נתתי לו את המכתב הוא קרא אותו ונתן לי חיבוק חייכתי הוא אמר שהוא לא רוצנ ללכת לגריפינדור.

ואז הילד הנחמד שאמר לי שאני יפה לקח אותי לאחור בזמן שחתי עם סו ושאל אותי אם אני רוצה לשבת לידו בארוחת ערב... לא ידעתי מה לומר....

הפרק הקודם		הפרק הבא