זכרונות / פיקצר

אמ, זה בעיקרון הפיק הראשון שחברה שלי כתבה אז, תהיו נחמדים :]
אבל עם תגובות בונות..! D:

זכרונות:

'לילי, ג'יימס והארי פוטר.' חשב סנייפ. הכל התחיל ונגמר בפוטר.

בהתחלה היה זה ג'יימס פוטר – שהכול הסתובב סביבו – זה שלקח ממנו את לילי אוואנס השד– יודע– איך. אחר- כך היו אלה ג'יימס ולילי פוטר. ועכשיו – הוא. הארי פוטר. 'הנבחר'.

היה זה המראה של ג'יימס שגרם לסנייפ לתעב כל- כך את הארי, וכמובן עצם זה שהיה בנו.

אבל העיניים. העיניים של לילי...

הוא לא יכול היה שלא להתקף בשנאה עזה אל הילד מהפעם הראשונה שנפגשו.

הארי הזכיר לו את העוול שעשה לו ג'יימס בימי לימודיהם; שלקח ממנו את לילי.

אלמלא ג'יימס, אולי הם היו יחד. אם הוא לא היה קיים, סנייפ ולילי היו עכשיו יחד. בלי ג'יימס. בלי הארי. רק שניהם.

סנייפ נזכר בכאב בלילי, ובתקופת לימודיהם בהוגוורטס. הוא הביט בתמונה ובמכתב שבידו.

'המון אהבה, לילי.' היה כתוב בדף.

המכתב היה לסיריוס בלק, וכך גם אהבתה של לילי. אפילו בלק הפרחח שלילי תמיד התעצבנה עליו, זכה לאהבתה ולא הוא.

סנייפ אגרף את ידו על מכתב בכעס. הוא קרע את החלק העליון של המכתב, זרק אותו על הרצפה, ושמר לעצמו רק את אהבתה וחתימתה של לילי.

הוא לקח את התמונה והביט בהם.

איש, איזה ותינוק, חבוקים יחד, מחויכים, בתמונה משפחתית.

לילי צחקה באושר, חבוקה בזרועותיו של ג'יימס שנכרכו סביבה – כאילו כדי להרגיז –  ובידיה הארי התינוק.

ג'יימס הושיב את הארי על מטאטא הצעצוע, והחל לרדוף אחריו ברחבי התמונה, בעוד לילי מביטה בהם בפנים צוחקות.

בלי להסס, סנייפ קרע את התמונה, משאיר בצד האחד את ג'יימס והארי, ובצד השני את לילי.

את החלק בו היו ג'יימס והארי הוא זרק על הרצפה, ואת החלק בו הייתה לילי הוא תחב לכיסו, יחד עם סוף המכתב, ויצא מהחדר.

תגובות בבקשה..!! :]