|
אתה יודע שזה קרוב אבל אתה לא מתכוון לותר.
אתה מתכוון להילחם עד השנייה האחרונה לחייך,גם אם זאת השנייה הזאת.
לפעמים זה אולי לא ישמע לאנשים נכון, אולי גם הזוי הרי כולם לא היו מאמינים שהם ינטשו את האהובים שלהם.
מי באמת כן מאמין שהוא ינטוש את זה שהוא אוהב? אבל כשרגע הזה מגיע, הרגע בו אתה יכול למות אם לא תנטוש את אהובך, מי ישאר ויגן אל אהובו? מי יסכן את חיו וישאר עד הסוף? מי היה טיפש ויהרג לחינם?
אני יכול לראות את הכוכבים הזוהרים בשמים. יש המאמינים שכול כוכב זה נשמה של אדם. כול דבר יפיפה ונוצץ כזה זה בעצם נשמה של מת? כמה מתו.
אני מרגיש את הלחץ שבחזה שאני אני רואה את המלאך מתקרב, פניו כפניו של השטן. אני מרגיש איך עיני דומעות וכואבות. זה הסוף, אני יודע שאני עומד למות.
אני נתתי למי שאהבתי למות, לבחירת ליבי.
עכשיו גם לי למות.
אני עוצם את עיני ומרגיש את ידי הקרח של המלאך נוגעות בי, הדבר האחרון לפני מותי.
|
0 חרמשים
(4) 1 דירגו
כותב: 
זה ממש יפה.
ישר שראיתי המלאכים הבוכים נזכרתי בדוקטור הו והפאנפיק שלך שיקף את הרגשות נורא יפה, ואהבתי איך עצרת ממש לפני הסוף שניייה לפני שהוא הורג אותו ושובר את המפרקת שלו. ברוב הפרקים של דוקוטור הו לא מראים איך הם בדיוק הורגים אלה רק שהם מסוכנים ופה שמרת על המסתורין וזה יפה מאוד.
אבל מלאכים בוכים לא הורגים אותך, הם מחזירים אותך לעבר
אני חושבת שהפיק הזה קצת מדלג יותר מידי מנושא לנושא יחסית לפיק דרמה. בהתחלה הוא מדבר על המלחמה של החיים, ואז על נטישה של אוהבים, ואז הוא מדבר עוד קצת על אהבה, ואז בבום אחד הוא עובר לכוכבים בלי שום קשר, ואז הוא מתאר את הפחד שלו פתאום, בלי שום התייחסות על מה שהוא דיבר עליו לפני כן, ולאחר מכן למשך חצי שורה הוא חוזר לאהובתו ואז פתאום בא מלאך.... המוות? מלאך בוכה? אין לי מושג כי מעולם לא ראיתי דוקטור הו, אבל מי שזה לא יהיה בא פתאום בלי שום קשר למה שקרא לפני. שום דבר לא קשור לכלום.
