פרופסור רוג'רס הסתובב "לשבת מיד!" לידו היו מלא חרקים ועכבישים
מגעילים. "אם אני אשמע רעש אני לא אהסס להפריד ביניכם!
זה ברור?" אף אחד לא ענה, "זה ברור?" הפעם פרופסור רוג'רס דיבר
בקול מאיים יותר, "כן!" רוג'רס התרתח "כן פרופסור! וכך זה יימשך כל השנה,
זה ברור?" לילי כבר רעדה, "כן פרופסור!" רוג'רס חייך, "אם כך,
אפשר להמשיך בשיעור" כולם היו שקטים פתחו את ספריהם ועיינו בהם.
"היום זה יומכם הראשון בהוגוורטס! ולכן, אנחנו היום לא נלמד כלום,
אתם רק תעיינו בספריכם ותלמדו לקראת השיעור הבא." רוג'רס הביט בהם
"כן פרופסור!" השעה הזאת עברה לאט לאט וכשהגיעו חמש דקות
לסיום "ושיעורי הבית שלכם! בחרו נושא מעניין מתוך הספר וסכמו עליו
בשלושה גיליונות! זה ברור?" לילי נאנחה, "יש לך בעיה העלמה פוטר?"
רוג'רס נראה דומה לפרופסור סנייפ שהתנכל להארי, "לא שום בעיה, אדוני
פרופסור!" הצלצול נשמע וכולם ברחו. "אוי ואבוי, כך זה יהיה כל השנה?
אני רוצה לפרוש!" לילי החליטה שכל זה לא בשבילה, היא הלכה לכתוב להוריה
מכתב, אבל היא ראתה שהיא קיבלה מהתנשמת שלה. אבא שלה קנה
לה והיא קראה לה הדוויג, על שם התנשמת של אביה. במכתב היה כתוב:
"לילי יקרה, נשמח אם תספרי לנו אחרי ארוחת הערב איך עבר יומך הראשון
בבית ספר. אל תתייאשי אם יש מורים שאת לא אוהבת. את בקרוב תפגשי את נוויל,
אם לא פגשת אותו כבר. מומלץ שתקראי לו פרופסור לונגבוטום.
נסי לעודד את אל, אולי זה יעזור. ואל תתעצבני מג'יימס.
באהבה: אבא ואמא". 'נו טוב' חשבה בליבה 'איפה ג'ואן?' ג'ואן רצה
אליה חיוורת כולה "לילי, את בת לשושלת פוטר!" היא צעקה,
"כן את זה הבנתי, כששמעתי ששם משפחתי הוא פוטר". לילי צחקה,
"לא, לא! את בת להארי פוטר! הילד שנשאר בחיים! הילד שהביס את קוסם
האופל הגדול ביותר בכל הזמנים: הלורד וולדמורט!" לילי נדהמה
וכששמעה את השם וולדמורט התעלפה.
|