"אציו", צעק טרי, והאבן התחילה לרחף לעברו. "יפה,אתה משתפר", אמר לו ביגון,אני חושב שהכיע הזמן לעבור לחלקים מתקדמים יותר". "כמו מה?", שאל טרי. "חזור אחרי",אמר ביגון,"בליטרמוס". "בליטרמוס",אמר טרי, ולפתע חום השמש גבר, עד שהעצים אשר מחוץ למגדל הצטמקו. "יפה, יפה",אמר ביגון וצחק.
אחרי שישה חודשים
"אני חושב שאתה מוכן", אמר ביגון לטרי. "מוכן למה?", שאל טרי. "לשיעור האחרון",ענה ביגון. "כן!", קרא טרי בשמחה. ביגון לקח אותו לחדר חשוך, עמוק בתוך הטירה, "כאן תלמד את האומנויות העתיקות של אלכימאי הירח". "מה?", שאל טרי. "אומנות החיים",ענה ביגון, "בסוף השיעור הזה אתה תלמד איך ליצור, להרוס ולהשמיד חיים". "להשמיד?", שאל טרי התדהמה. "כן", ענה ביגון, "עכשיו, תאמר "נקרומרילין"". "נקרומרילין", קרא טרי, ולפתע הטירה נרעדה, ולאחר מכן נשמעה צרחה חזקה. "מה קרה עכשיו?", שאל טרי בפחד. "עכשיו הערת את נימולומון, שומר המתים", ענה ביגון. "מה?",קרא טרי בצרחה. "עכשיו אתה יודע את הסוד של אלכימאי הירח, סוד המוות", אמר ביגון וצחק. "אבל חשבתי שאתה אמור לעזור לאנשים", קרא טרי. "עזרתי", ענה ביגון, "אתה ביקשת קסם, וקיבלת אותו". "לא, לא את זה ביקשתי" אמר טרי. "כן, ומעכשיו אתה אלכימאי ירח ממוצע, ואם תמשיך ללמוד גם תקודם", ענה ביגון. "לא, ממש לא", קרא טרי. "כן", ענה ביגון והתעתק.
|