מכתב לסיריוס

אפשר היה לומר שבשנה הרביעית שלך השתנת, נכון, לא היה מי שלא מכיר את סיריוס בלק מהשנה הרביעית בהוגוורטס, גם תלמידי השנה הראשונה כבר אחרי שבוע הכירו את השם סיריוס בלק. סיריוס היה החבר של כולם.

אבל זה לא הייתה הסיבה היחידה שדרשת מאיתנו להפסיק לקרוא לך בשם המשפחה. כול בית הספר עבר לקרוא לך פשוט סיריוס ללא ה'בלק', ומי שלא היה זוכר היה מתוקן על ידך בתקיפות.

אני לא יודעת מה הסיבה המדויקת, אולי יש לזה קשר לזה שבשנה הרביעית כול בית הספר ידע שאתה- רק סיריוס- גרת אצל ג'יימס פוטר בכול תקופת הקיץ חוץ מהשבוע הראשון שלה. הן אם שמענו את זה מהצד הסלת'ריני, שאמר שהבלקים תפסו שכל וסילקו את הפוחז- אותך-  מהבית ומהירושה שלהם. מה שנרקיסה ובלטריקס  נהנו להפיץ ברוע. או שזה היה מהצד שלך שדאגת לומר שנמאס לך להיות בבית ואתה הולך לגור אצל הפוטרים- מבחירה.

רציתי לומר שלך שזה ממש לא אכפת לי סיריוס, לא אכפת לי איפה אתה גר, או אם אתה לא מרשה לעצמך להיפתח לאף אחד שהוא לא החברים שלך, או לאף אחת.

סיריוס, אני כאן. גם אם אתה לא רואה אותי, גם אם אתה לא סופר אותי בכלל כי אני סתם עוד ילדה עם שער חום, עיניים חומות והמון תלתלים, ואני לא מהסוג שלך שבאה בקלות והולכת בהרבה יותר קלות. אני מהסוג שעוד מחכה למכשף על ההפוגריף הלבן שהיה שלי לנצח.

והייתי רוצה שתהיה נצחי סיריוס, אבל אתה לא. אולי בגלל זה המכתב הזה לא יצא מהמגירה של  הספרים, מתחת לתולדות הקסם שמעולם לא הייתי צריכה להביא לשיעור והוא שומר על כול מכתב או סיפור שכתבתי לעצמי ולך.

אולי בגלל זה אני לא מסוגלת לבוא אליך ולומר לך את שמי, או יותר חשוב, לומר לך שאני אוהבת אותך.

כי אני מפחדת שתשחק בי סיריוס, כי אתה לא מסוגל לשמור על משהו קרוב, ואחרי שתבחן אותי אתה תשתעמם ותעזוב, תעבור לנערה הבאה שמרגישה כמוני.

אולי יום אחת אני אוציא את כול המכתבים האלה מהמגירה, ואני אחליט מה לעשות איתם, אולי לשלוח לך, אולי לשרוף. כנראה שלשרוף...

עד לשיעור המשעמם הבא שבו אני אכתוב מכתב מכול הלב שאיש לעולם לא יקרא.

משהיא מהפלפאף...