חזרתו של טום רידל

זה היה בוקר סגרירי, הוא עומד לחזור שנית.

טום רידל צעיר בן 16, שום דבר לא יוכל לעצור אותו.

הכל התחיל לפני 3 חודשים.

דארקו מאלפוי ,אוכל מוות לשעבר, מצא כישוף המחזיר חפצים לקדמותם, הוא החזיר את היומן, היומן של טום רידל.

"שלום אני דארקו מאלפוי, ובעתידך אחד מאוכלי המוות שלך"

 האותיות נמחקו ובמקומן הופיעו מילים חדשות :

"שלום אני טום רידל, אבל אתה מכיר אותי... החזר אותי".

" אין בעיה"  כתב דארקו וחייך חיוך נבזי.

 'אין לבזבז זמן' הוא חשב, ובעוד לקח את בנו סקורפיוס לרכבת הכניס את היומן לתוך תיקה של רוז וויזלי. ' זה יהיה בדיוק כמו בפעם הקודמת' חשב.
 'רק שהפעם זה יצליח, הרי אני אהיה בהוגוורטס כמורה שיקויים' .

עברו 3 חודשים, רוז לא סיפרה לאף אחד על היומן שמצאה. היא הייתה ברייבנקלו ובני דודיה, אלבוס וג'יימס , היו בגריפינדור.

"היי טום, אוף אתה לא מאמין מה קרה לי היום... ". כרגיל האותיות נמחקו ונכתב:

"שלום רוז, מה קרה?"

"תמיד נותנים לנו הרבה שיעורים ואני לא יכולה לישון כבר שבוע בגלל שאני לא מספיקה... ועוד משהו, כל התרנגולים נשחטו. וכשהתעוררתי הייתי מלאה בנוצות."

כך נמשכה השיחה כרגיל, כמו כל יום. רוז לא שמעה בחיים על היומן כי הוריה לא חשבו שיש מה לספר עליו, הרי הוא נהרס. היא חשבה שזה דבר רגיל לגמרי , אחרת היו מזהירים אותה.

"אז מה המצב?" שאל אותה טדי כשירדה לחדר המועדון, טדי היה ילד עם עיניים ירוקות בוהות וגדולות, שיערו היה זהוב מבולגן, הוא היה מושלם. כל הבנות רצו אותו חוץ מרוז, אולי בגלל זה אהב אותה כל כך.

"אה, רוז, חיפשתי אותך" הגיחה מאחור ילדה עם שיער חום אסוף ועיינים אפורות. זו הייתה אמיליה, שותפתה לחדר של רוז. "אנחנו מאחרות ,בואי" היא גררה אותה לכיון ריחות מתנפנפים באוויר. "יאאלה או שנאחר לארוחת הבוקר".

הן הגיעו לאולם הגדול והתחילו לאכול הן היו שקטות והיו יכולות לשמוע את הדברים מסביב "ראיתם את טדי?" שאלה ילדה נלהבת .

"וואו באמת? אני חייב גם לנסות" קול אחר נשמע גם הוא.

"וואו תיראו את השעה" אמרה אמיליה. "יש לנו שיעור תולדות הקסם" היא קמה והתחילה לרוץ, רוז התחילה לרוץ בעקבותיה.

לפתע, הכל התערפל, והיא נפלה על הרצפה.

		הפרק הבא