אני אוהב אותך

קורט הרים את ראשו מהספר שקרא עד עת וצחק.

"אוי בליין....אתה כול כך מצחיק!" בליין חייך חיוך גדול אך שאל בבלבול "למה?" קורט המשיך לצחקק בשקט שענה על שאלתו "כי אתה עושה את זה!" קורט הצביע בזמן שדיבר על דפים אשר היו מפוזרים על הרצפה.

"זה נקרא להכין שיעורי בית בהיסטוריה." עונה בליין והביט חזרה בספרים,אך פזל קצת לכיוון קורט.

"ובכן, מר שיעורים בהיסטוריה, למה אתה עושה את זה?" שאל קורט וחזר על הספר שקרא רק עד לפני רגע.

"כי יש שיעורי בית למחר." עונה בליין "ואני מנסה לא להסתכל עד כמה את יפה שאור ככה מאיר עלייך." בליין לחש את החלק האחרון של המשפט,מקווה שקורט לא שמע.

"מה?" שאל קורט, מרים שוב את עינו מהספר.

"לא כלום." מיהר בליין לומר, מסיט את מבטו במהירות ומסמיק.

"בליין!" קרא קורט בכעס וסגר את הספר שניסה לקורא.

"אני לא אמרתי כלום!" קורא שוב בליין, פניו מסמיקות עוד יותר.

"אמרת שאני יפה?"

"כ...כן,אמרתי את זה."

קורט הסתכל על בליין בחיוך, ופתאום נהיה אדום יותר מבליין.

"ואני חושב שאני אוהב אותך..." הוסיף בליין באומץ.

"מה אני אמור לעשות" אמר קורט וגלגל עיניים.

"לפני רגע אמרתי שאני אוהב אותך...ואתה אומר מה עלייך לעשות? לא חכה שנייה...הבנתי.... יש לך מישהו אחר.... אוי אלוהים.... אני...אני הלך..." אומר במהירות בליין וקם ממקומו במהירות, הולך לכיוון הדלת.

"חכה שנייה" קורא קורט ונעמד גם הוא על רגליו, תופס את כתפיו של בליין ומסובב אותו. "בליין ... כמובן שאני אוהב אותך בחזרה ..." קורט לחש .


בליין פתח את פיו ועמד לומר משהו אך קורט נשען והצמיד את שפתיהן באיטיות. קורט משך בליין קרוב יותר,כך שגופם נגע,ונשק לו בלהט רב יותר.

"אני אוהב אותך מהיום הראשון שנפגשנו" לחש קורט בין הנשיקות שלהם.

"כנ"ל,אהובי."