ילד קטן עם צלקת

"טוב, ילדים. לביל וצ'ארלי יש שיעורים, והם אומרים שאתם מרעישים.. אבא עכשיו עם פרסי, פרד וג'ורג'. אז... מה אתם רוצים שנעשה?"

"סיפור!" קראו שני הילדים ביחד.

"טוב, מתוקים. איזה סיפור אתם רוצים? אני חושבת שתורך לבחור, רון"

"אני רוצה סיפור על מישהו בגילי... משהו אמיתי"

מולי שתקה, מנסה להחליט אם גיל שלוש-ארבע מתאים לשמיעת סיפור נוראי שכזה. בסוף היא החליטה שכן.

"בסדר, מתוק. את בסדר, ג'יני? את גם רוצה לשמוע?"

הילדה הנהנה בלי להסיר את עיניה מהקלף עליו קשקשה במרץ.

מולי נשמה עמוק, והתחילה.

"לפני ארבע שנים, לבני הזוג פוטר נולד תינוק קטן. הוחלט ששמו יהיה הארי. הארי פוטר. המשפחה הקטנה חייתה בשלווה במשך שנה, אך היה מישהו שלא רצה שהיא תישאר בחיים. האיש היה זה-שאין לנקוב-בשמו."

שני הילדים התכווצו. הם שמעו על אדון האופל כמה פעמים, בעיקר בסיפורים מפחידים בגן. 'אם לא תאכל הכל-זה-שאין-לנקוב-בשמו יגיע!' כשמולי וויזלי שמעה על כך שמאיימים על הילדים שלה בגן, היא מיהרה לגרום לפיטורי הגננת.

"אז, הוא הגיע לבית המשפחה הקטן באמצע הלילה, והרג אותם. רק הילד נשאר בחיים. ילד קטן, בעל שיער שחור ועיניים ירוקות. הוא הצליח לשרוד, וזה-שאין-לנקוב-בשמו נעלם. לילד נותרה צלקת בצורת ברק על המצח- מזכרת יחידה מאותו הלילה. אבל בכל מקרה, הארי פוטר הוא עכשיו גיבור- הוא הצליח להרוג את קוסם האופל הגדול ביותר שידע העולם עוד לפני שלמד ללכת!"

"אבל... עכשיו אין לו הורים?"

מולי ליטפה את ראשו האדמוני של בנה. "לא, חמודי. אין לו הורים. אני מניחה שהוא אומץ על ידי קרוב משפחה כלשהו."

"הוא יכול לעבור לגור כאן?" שאל רון בתקווה.

"אני חוששת שלא, חמוד. להארי יש משפחה שאוהבת אותו, ואותנו הוא לא פגש מעולם. אולי תיפגשו כשתגדלו ותתחילו ללמוד בהוגוורטס."

רון שתק. הוא דיבר רק כעבור מספר דקות. "את חושבת שהוא יסכים להיות חבר שלי כנהיה בהוגוורטס?"

"אני בטוחה, רוני. אם רק תישאר נחמד, כולם ירצו להיות חברים שלך."

"אני נחמד!" אמר רון בהתרסה, שגרמה לפני-הפעוט השמנמנות שלו להתקמט בצורה מצחיקה.

"כמובן, חמודי." מולי הסתכלה על ג'יני, שישבה לכל אורך אותו הזמן בדממה לא אופיינית. מעבר לכתפה, היא הסתכלה על פיסת הקלף שג'יני שרבטה עליה בעזרת "עטי הנוצה החדשים, בעל הדיו הבלתי רעילה-מתאים במיוחד לקוסמים צעירים. עכשיו- בכל צבעי הקשת! מהדורה מוגבלת!" שמולי קנתה בחנות כרך ודף בע"מ. על הקלף נראה תינוק בעל שיער שחור ועיניים ירוקות, בעל צלקת בצורת ברק על מצחו. מולי הסתובבה בהתרגשות.

"ארתור! בוא תראה מה ג'יני שלנו ציירה!" היא השתתקה כששמעה צעקות נרגזות מחדר השינה של בניה הבוגרים. היא הסמיקה מעט. בסופו של דבר היא קמה ממקומה ויצאה מהחדר, כדי לקרוא לארתור פנים אל פנים. רון יצא בעקבותיה, משאיר את ג'יני לבד.

ג'יני בהתה בהערצה בציור שציירה, ולאחר היסוס של רגע רכנה לעברו ונישקה את הצלקת שעל מצחו של הארי פוטר המצויר.

~~

ת"ב?