את זה לא תשכחו.לעולם.

" אני ממש לא חושב שזה רעיון טוב לדבר על זה כאן" אמר ג`ורג` לתאומו בנימה מטיפת מוסר שהזכירה את אמא וויזלי.

"נו באמת אתה יודע שאנחנו לא יכולים לדבר על זה בחדר, סיכמנו שלא נגלה ללי עד שהתוכנית תהיה מוכנה הפעם, אתה יודע איך זה הוא תמיד גורם לנו לוותר על החלקים הטובים...וחוץ מזה זה המקום היחיד בו אף אחד לא יצותת לנו, מי כבר יבוא לפה אם הוא לא חייב ביום שימשי כמו זה..."

"טוב בסדר, זה חייב להיות הדבר הכי גדול שעשינו! " חייך הבחור האדמוני עם ניצוץ בעיניו.

"אני מכיר את המבט המסוכן הזה" חייך פרד וקרץ לאחיו.

"נו?אתה רוצה לחלוק איתי את המידע או לשמור אותו לעצמך?" הוא הפציר בתאומו, כשלפתע זוג רגליים דקות  וארוכות נעמדו בצמוד לשולחן שמתחתיו ישבו (על מנת שאיש לא ישמע אותם, או ישים לב לנוכחותם ויבוא להפריע), שניהם הרימו את ראשם במהירות והרמיוני שעמדה ושמעה רק מה הדים עמומים מעל לשולחן קפצה למשמע "אאו!" צעקני.

היא התכופפה בכדי לפגוש בפניהם הסובלים של שני התאומים וכששמו לב כי זו שגרמה להם להפתעה הרבה הייתה בסך הכל הרמיוני, והרמיוני הבחינה בפניהם האדומים כמעט כשיערם שלושתם החלו לצחוק ללא יכולת לעצור.

הספרנית כעסה וגירשה אותם מהספריה, מה שגרם להרמיוני דאגה מסויימת.

אבל התאומים היו עסוקים במחשבה מטרידה הרבה יותר... `האם היא שמעה על מה דיברו?`

הם ליוו אותה למרתף שבו התרחש שיעור שיקויים, בעוד בכניסה לכיתה שניהם הסתכלו זה בזה במבט שואל, הרמיוני כבר נכנסה לכיתה והתאומים נאלצו להמשיך גם הם לשיעור של ספראוט.

הרמיוני חשבה במשך השיעור כולו על מה שהספיקה לשמוע מפרד וג`ורג` לפני ששמו לב לנוכחותה..."זה חייב להיות הדבר הכי גדול שעשינו...".

`מעניין מה השניים מתכננים... ומדוע אני חושבת על זה עדיין בכלל?`

היא תהתה לעצמה כשלפתע הבחינה בסנייפ המביט בה במבט אדיש ושאר הכיתה המתבוננת בה במבט מבודח, מה שגרם לה לתהות, איזה מבט מטופש היה על פנייה שמשך תשומת לב רבה כל כך.

"העלמה גריינג`ר, האם תרצי לחלוק איתי ועם יתר הכיתה במה, או אולי במי את כה מהורהרת?" שאל סנייפ בטון יבש.

"אה.. למען האמת..." סנייפ קטע אותה, "או אולי תרצי שאכנס לתוך מוחך ואבדוק בעצמי?"

הרמיוני התכסתה בסומק עז והביטה בשולחנה בדממה, מתפללת שיקרה נס והיא פשוט תעלם משם בעוד היא שומעת את סנייפ ממלמל משהו ומתרחק לכיוון הלוח בעודו מכריז "חמש נקודות מגריפינדור".

"אוף פשוט נמאס לי" חשבה הרמיוני לאחר שיצאה עם הארי ורון מהכיתה ומבטים בוחנים נפנו עליה, `אני הולכת להגיד להם שאני בפנים. לא אכפת לי מה הם מתכננים אפילו. הגיע הזמן להפסיק להיות הרמיוני גריינג`ר "ילדה טובה הוגוורטס", הגיע הזמן שיפסיקו להתייחס אליי כאל עוד ציון מהלך, ומקור בלתי נדלה של נקודות בית. 

		הפרק הבא