אהבה מסובכת

הוא שכב במיטתו ובהה בתקרה. עוד פעם התעללו בו. הוא רצה לבכות אבל הוא לא רצה להרגיש תינוק.

גשם חזק הכה בחלונות, כאילו בכו במקומו.

די, לא נמאס להם? מה יש לג'יימס פוטר נגדו לעזאזל?

קול פתיחת דלת קטע את מחשבותיו. "סוורוס? הכול טוב?"

                                                                       ***

לילי פסעה במסדרון הארוך. "יואו! אני הולכת לרצוח את הבנאדם הזה! מה נראה לו??" אמרה בכעס

היא נכנסה לחדר האוכל במהירות וניגשה לכיסא שבו ישב נער עם שיער שחור פרוע.

היא נתנה לו מכה חזקה בראש ואמרה:"ג'יימס פוטר" הוא הסתובב בכעס, אך ברגע שראה אותה, פרצופו הפך לגלגני. "כן?" הוא שפשף את ראשו בתמימות "אל תיתמם לי, אני יודעת בדיוק מה עשית!"

"אה כן? מה עשיתי הפעם מיס אוונס?" הוא שלח אליה חיוך מתוק.

היא הרימה גבה. "אתה חושב שאתה יכול להתחמק מזה בעזרת חיוכים דבילים?"שאלה.

"בד"כ זה עובד" אמר "יופי חבל, אבל הפעם לא"

"יופי אז את מוזמנת ללכת" פנה להסתובב אך היא החזיקה בכתפו בחוזקה.

"לא כ"כ מהר, קודם אתה צריך להגיד לי למה אתה מציק לאנשים מסכנים?"

עוד פעם חבר שלך, די! לא עניינך"

"דבר ראשון הוא לא חבר שלי ודבר שני זה ענייני וחצי! אין לך זכות להתעלל בו רק בגלל שהוא לא מנשק את העפר שעל רגליך הקדושות" ליגלגה.

"טוב מה שתגידי" נפנף בידו בביטול.

"סבבה, אבל אל תבוא אלי בתלונות אם תמצא את עצמך מחוץ להוגוורטס עוד לפני שתספיק להגיד 'אני מושלם'"

"אני מושלם" החזיר בניצחון.

היא הסתובבה בכעס והלכה לכיוון שולחן גריפינדור

"מה יש לה זאתי?, שאל רמוס שישב ליד ג'יימס ושמע את כל השיחה.

"לב" אמר בשקט בלי שהוא ישמע.

                                                                            ***

		הפרק הבא