התערבות זוגית

"דראקו, אני מתערב איתך שאתה לא יכול לגרום לכל אחת להתאהב בך!"

דראקו תמיד חשב שכל אחת שרק רואה אותו,  מתעלפת מיד ומחכה לרגע שבו הוא יזמין אותה לצאת איתו.

ובעצם, למה לא?

הוא בלונדיני, בן למשפחה טהורה ועשירה, הוא בבית סלית`רין, הבית הטוב ביותר בו אין בוגדי דם או בוצדמים. רק טהורים.

"אתה טועה זאביני, שוב. כל אחת שרק ארצה תיפול למרגלותיי!"

זאביני גיחך למשמע אוזניו.

"אוקי, מה דעתך להפוך את זה למענין יותר, אה דראקו?"

דראקו חייך בשביעות רצון "מה אתה מציע בלייז?"

בלייז חייך בזדוניות "התערבות. אני אבחר נערה ואתה תצטרך לגרום לה להתאהב בך עד מעל הראש, ובנוסף תצטרך לצאת איתה חודש שלם. מה אתה אומר?"

דראקו חייך. עסקה בטוחה, אולי כדאי לו להרוויח מזה קצת.

"אני מסכים. אבל בוא נהפוך את זה למעניין עוד יותר. מי שמפסיד נותן למנצח 10 אוניות ושלושה גוזים ובנוסף הוא צריך להיכנס לאולם הגדול עם בקיני ורוד ולהצהיר על אהבתו לסוורס סנייפ!"

בלייז העלה חיוך מתענג וענה "סגרנו. עכשיו כל מה שחסר זאת הבחורה.." הוא חייך לעצמו. `אי אי דראקו, אין לך מושג למה הכנסת את עצמך!`

"הנערה שאתה צריך לגרום לה להתאהב בך היא-"

בלייז סובב את דראקו ואמר "ג`יני וויזלי!" דראקו פער את פיו.

כמה מטרים ממנו ישבה נערה יחד עם חברותיה הגריפדוריות וצחקקה.

זאת הייתה ג`יני וויזלי עם הגזר על ראשה,
ג`יני וויזלי שנהג לצחוק עליה,
ג`יני וויזלי אשר תמיד קילל אותה,
ג`יני וויזלי בוגדת הדם.

"תגיד אתה השתגעת?! אתה יודע מה ההורים שלי יעשו לי אם הם ידעו שאני יוצא עם בוגדת דם?!"

דראקו היה מזועזע. הוא החליף בראשו תמונות מאוד לא נעימות למה שאביו יעשה לו אם יצאה עם בוגדת דם.

 "דבר ראשון, אין מצב שתצליח לגרום לה להתאהב בך, ובטוח שלא לצאת איתה! וגם אם כן, מי אמר שהם צריכים לדעת?"

`אני כל כך שונא אותך בלייז`

"בפעם הבאה אני אבחר את החברים שלי קצת יותר בחוכמה! ולא אבחר כאלה שרוצים שההורים שלי יהרגו אותי בדם קר!"

זאביני צחק ולאחר זמן קצר דראקו חייך.

"אתה דפוק, אתה יודע את זה? עכשיו אם תסלח לי זאביני, אני צריך לבחור את הבגד ים הקטן והורוד שאתה הולך ללבוש."

דראקו פנה למדרגות המובילות למרתפיים כששמע את קולו של זאביני צועק לו "בחלומת הלילה שלך!" דראקו עצר, הסתובב וחייך, ובלחש אמר

"אתה הולך ליפול זאביני, וליפול חזק."

הוא משך את גלימתו והמשיך לרדת במדרגות.

***

"ג`יני, זאת רק אני או שמאלפוי וזאביני בדיוק הסתכלו לכיווננו?"

ויקטוריה הייתה ידועה בדמיונה פורה, וכרגיל ג`יני לא התייחסה לדבריה והמשיכה לדבר עם חברתה טסה על התלמיד החמוד מהשנה החמישית בבית רייבנקלו, אנדרו.

"הוא כל כך חמוד! את חושבת שיש לי-" "ג`יני!" קטעה ויקטוריה את דבריה של ג`יני.

 "אני שאלתי אותך משהו!" ג`יני נאנחה ואמרה "לא טורי, אני בטוחה שהם לא הסתכלו. מה חשבת לעשות עם הדמיון הפורה שלך, עוד מעט תחשבי שוו-" "ג`יני!" זעקו שתי חברותיה
"שלא תעזי לומר את השם!"

"-לדמורט מעופף פנימה ושותה תה עם דמבלדור." סיימה ג`יני את משפטה ללא חשש.

"ג`יני! את חייבת להפסיק לקרוא לו בשמו! זה מעביר בי בחילה!" אמרה טסה.

ג`יני רצתה להביע מחאה, ולומר שצריך לומר את השם ושגם הארי אומר את השם. אבל אז נאנחה וידעה שאם רק תזכיר את שמו של הארי הבנות יתחילו לחקור אותה ולשאול אותה אם היא עדין מאוהבת בו...
האמת הייתה שהיא בילתה לפני כמה ימים יחד עם הארי...מחשבותיה של ג`יני נדדו אל הארי ודיבורי חברותיה התערפלו בראשה.

"ג`יני את יודעת, אני ממש שמח באתי, הייתי צריך קצת לשחרר את הראש."

ג`יני ציחקקה לעברו ואמרה "בשביל זה אני פה הארי, אתה לא מכיר את החברה שלי? ג`יני שיחרורי ראש בע"מ."

הארי צחק והניח את ראשו על הדשא,. עבר זמן רב מאז שנהנה כל כך. ג`יני הסתכלה לעברו. פעם חשה כלפיו רגשות, או כך חשבה, אבל כעת ידעה כי היה הדבר מטופש. זו הייתה רק אהבה עיוורת של ילדה קטנה. הארי הוא בעצם כמו אחיה, רק טוב יותר מכל השאר. הוא לא אומר לה שהיא קטנה מדי, וגם לא יורד עליה מכיוון שהיא הקטנה באחים. הוא פשוט צוחק ונהנה איתה. שנים רבות השתוקקה ג`יני לאח כמוהו.

"כדור הארץ לג`יני!" טסה העירה את ג`יני ממחשבותיה. ג'יני קפצה.

"על מי חשבת כך? אמרתי לך מלא דברים כמו ג`יני שווה סלית`רין, ואפילו לא שמת עלי! סתם בהית! הזכרת לי את לונה, נורא נבהלתי!"

ג`יני החמיצה פנים. דבר ראשון, היא בכלל לא אמורה להיות בסלית`רין. דבר שני, לונה היא בן אדם שהיא דווקא חיבבה.

"טס, את מרושעת! לונה ממש נחמדה! טוב בואו, עוד מעט מתחיל שיעור תולדות הקסם." חברותיה הנהנו והלכו אחריה אל מחוץ לאולם הגדול.

***

"היי דראקו, מה קורה?"

דראקו הסותבב לראות מהיכן בוקע הקול המעצבן. הוא לא הופתע לראות את פנסי פרקינסון לבושה בחצאית מאוד קצרה, אשר הבליטה מאוד את חלום ליבה - `דראקו-מאלפוי-תעשה-איתי-סקס!`

"אוה, היי פנסי." דראקו רק רצה לגמור את השיחה וללכת לחשוב איך יגרום לוויזלי להתאהב בו, משימה לא קלה בכלל.

"אממ, בא לך אולי, לעשות משהו?" שאלה פנסי בקול הכי מושך שלה, והרימה עוד קצת את חצאיתה.

"האמת, שיש לי כמה דברים לעשות. אולי בפעם אחרת פנסי," אמר דראקו, אך מהר הוסיף
"אני אשמח לעשות איתך משהו בפעם אחרת." וקרץ אליה.

פנסי חייכה בתחושת סיפוק. דראקו פנה לעלות במדרגות. 'לא כדאי לוותר על מישהי שתמיד תהיה שם ותהיה מוכנה להוריד את חולצתה.' הוא חשב דראקו.

		הפרק הבא