פרד מת. פרד לא יחזור שוב. ג'ורג' לא רצה להקשיב. הוא לא רצה לאהמין. חיים בלי פרד. זה יותר גרוע מלחיות בלי יד, רגל או... אוזן. זה לחיות עם משהו חסר מבפנים. כאילו מישהו חותך לך את הלב לשניים. כל החיים שלו ג'ורג' ופרד היו יחד, בילתי ניפרדים. ג'ורג' אף פעם לא היה לבד. אבל עכשיו הוא לב. מבפנים.
יותר לא יהיו לו בדיחות עם פרד,או רעיונות למוצרים לחנות שלהם. איך אפשר ליחיות בלי פרד? איך אפשר להמשיך בחיים כרגיל כשחצי מהלב אבד לעולם? איך אפשר 'חנות ההוקוס מוקוס של האחים וויזלי', כשבעצם אח אחד חסר? איך אפשר ארתור, מולי, ביל, צ'ארלי, פרסי, ג'ורג', רון וג'יני, בלי שום פרד באמצע?
עברו כבר תשע עשרה שנה. כולם התאוששו. התרגלו ל-'אין פרד'.
כולם המשיכו הלאה בחיים.
רק ג'ורג' עוד בוכה בלילות ושואל: איך?
איך אפשר?
|