לקראת המוות

דני

יצאתי מהאוטו השבור. הבטתי על העיר ההרוסה שלנו. טילים עפים בכול מקום. העיר היפה והפורחת, הפכה לעיר, שלא צריך להיות עיוור צבעים בשביל לראות אותה.

הכול בשחור לבן. ואפור.

ארנב לבן, עים כתם בעין ואוזן שחורים. מנסה לצאת מהשיגעון הזה. מהעולם הנוראי הזה. לא רוצה שיהרגו אותו. לא רוצה למות. רוצה לאכול. לשתות. בלי לבדוק כול שנייה שלא יורים בו. הוא בורח. אני הולכת בעיורוון מסביב לאוטו. אני נוגעת באוויר. אני מרגישה בעשן סמיך בין האצבעות שלי. אני מחפשת אוויר נקי. אין. הכול מלא באוויר מתים. מתים, שנירצחו סתם. שניתקעו בהם חרבות. להב קר, הפך להיות חלקלק וחם מדם.

אני נאחזת באוטו כשאני מחליקה על שלולית דם. אני שומעת את סיס מתעוררת. היא תופסת בי שלא אפול, ולוקחת אותי לשדה. אני יודעת שאנחנו צועדות על שלדים. שלדים שניקברו בזריזות, בשביל שלא ישארו ויפריעו לקרבות. אני רועדת שכשעוברת בי המחשבה שעוד מעט, ממש בקרוב, גם אני אקבר כאן.

קשת שיורדת מכתף. חצים שנישלפים מהאשפה. אני מרגישה את הבטן שלי מקרקרת. אבל יודעת, שסיס עומדת לפגוע. היא אף פעם לא מפספסת. "ציפור," היא לוחשת לי. אני נחרדת מהמחשבה שכניראה אוכל ציפור מסכנה. עוברת בראשי תמונה של יצורים, יצורים עתידניים, שאוכלים אותנו. אני הציפור, סיס ואני היצורים. להרגיש את הבשר החם בפה. להרגיש את הדם שלי, צף בפה. כלבים שמלקקים את העצמות שלי.אני שומעת את החץ פוגע באדמה. סיס ממלמלת משהו. אני מבינה שהיא לא פגעה. אני קמה באושר ומתחילה לקפוץ בשימחה. סיס נאנחת. אנחנו מטיילות בשדה. אוספות פרחי סבא, ומפריחות אותם.

אנחנו חוזרות הביתה. "את עיפה?" סיס שואלת אותי. אנחנו צוחקות.

"אאאהה..." אנחנו שומעות נהמה. אני מסתכלת בבילבול. "מה?..." ממלמלת סיס.היא מתחילה ללכת אחורה. אני הולכת איתה, מבולבלת מאוד, מחוסר הידיעה שלי מה קורה.

אני שומעת את החרב של סיס מצליפה. תוקפים אותנו, אני מבינה.

אנחנו ממשיכות ללכת אחורה. הצלפה. ועוד הצלפה. החרב של סיס מצליפה בלי הפסקה. הצלפות כבדות יותר עונות לה בהצלפות תשובה. אני מזהה את ההצלפות. הצבא של המלכה. המלכה. צמרמורת עוברת בי. יש לה צבא ענק, עשרות אנשים. כולם סייפים מקצועיים. הצלפות תכופות יותר. אני נופלת. סיס מקימה אותי. אנחנו מאבדות אחיזה. אני נופלת. קמה. פיתאום אני מונפת באוויר. משהו לוקח אותי על הכתף. אני צורחת לסיס. צרחה מבוהלת עונה לי. צרחה מפחידה. חמה. של מישהי פצועה. מושיבים אותי באוטו. מישהי, מישהי אחרת, נוגעת לי בשיער. אני שומעת אנקה. והמכונית מתחילה לנסוע.