הקונדסאים

הילד שחור השיער וחום העיניים נשק על לחיה של אימו. הוא הביט סביבו ונרגע. אף אחד לא הבחין במעשה מביך זה. "תעלה חומד, עוד 5 דקות הרכבת יוצאת." לחשה אימו האוהבת באוזנו. ג'יימס פוטר אהב את אימו מאוד, אך לא היה דומה לה כלל. לאימו היו עיניים ירוקות כדשא, ובהן מבט עמוק, חם ואוהב. אביו חיבק אותו ותפח על שיכמו. "בן, רק שלא תהיה לי בסלית'רין!" צחקק האב. שני הורי של ג'יימס היו קוסמים, הוא הגיע ממשפחה טהורת דם כבר מאות בשנים. 

הנער הנאה הרים את מזוודתו הכבדה ורץ אל הרכבת. 

הוא לא הכיר אף אחד. הוא סרק את התאים בחיפוש אחר תא ריק, אך לא מצא אחד כזה. בסוף המסדרון הוא ראה נער בן גילו יושב לו לבד בתא אפרורי וקודר. ג'יימס מרח חיוך על פניו ושאל את הנער הרזה :"אפשר לשבת פה?" הנער נראה המום ביותר, והשיב מייד "כן, ברור." ג'יימס הניח את מזוודתו על מושב ריק והתיישב מול הנער. "מה שימך?" שאל ג'יימס בנינוחות מופרזת. "רמוס... רמוס לופין." השיב הנער בפחד. "אני ג'יימס פוטר." ענה ג'יימס בביטחון. הנערים דיברו ודיברו, ואז נכנס נער נוסף אל התא. "היי. אפשר לשבת פה?" הוא שאל. "ברור." ענה ג'יימס והנער הנאה בעל השיער הארוך נכנס לתא. "אני סריוס בלק. ואתם?" הנערים האחרים הציגו את עצמם והשיחה זרמה לה בנינוחות.

אישה שמנמה נכנסה אל התא. "משהו מהעגלה, חמודים?" היא שאלה ופיה התעגל החיוך ילדותי. רמוס השפיל את מבטו, והאישה הבינה שאין ברשותו כסף. ג'יימס הוציא את ארנקו ואמר בגאווה:"שלוש צפרדעי שוקולד בבקשה." הוא הניח 6 חרמשים בידה של האישה ונתן צפרדע לכל אחד מחבריו החדשים. בעודם נהנים מהשוקולד, נפתחה דלת התא ושני ילדים עמדו מאחוריה. ילדה ג'ינג'ית, יפה וירוקת עיניים וילד בעל שיער שחור, ארוך ומוזנח. "שלום!!! אנחנו יכולים להכנס?" אמרה הנערה בחיוך כובש. הנערים הנהנו בראשם והצמד נכנס לתא. הילדה ישבה ליד ג'יימס ומול ידידה שחור השיער. "מי אתם?" שאל רמוס. "אני לילי אוואנס וזה סוורוס סנייפ." חייכה הנערה והצביעה על הנער הזועף. "אני סיריוס בלק, ואלה רמוס לופין וג'יימס פוטר." אמר הנער הנאה בחבורה והצביע על חבריו. 

ג'יימס כבר ידע. הוא ידע שהוא אוהב אותה, את לילי. עינייה הירוקות כדשא הזכירו לו את אימו, וזה חימם את ליבו. יופיה היה בעיניו הדבר המופלא ביותר שראה בחייו. הוא לא יכל להפסיק לבהות בנערה היפייפיה, ולהקשיב לקולה המתוק פונה אל הנער הזועף שוב ושוב ושוב. הוא קינא בנער המוזנח, שכן לילי התעלמה מקיומו. 

"מאיפה אתם מכירים?" שאל ג'יימס. "אממ... חברים הכי טובים... מה..שכונה..." מלמלה לילי. "אווווווו!" קרא סיריוס והנערה הזעיפה את פניה. "בוא סוורוס, נמצא לנו תא אחר!!" הנער הזעוף קם מייד בעקבות הנערה. ג'יימס קרא אחריו:"הייי! סבר מאוס!!"

הרכבת הגיעה להגסמיד. איש ענק צעק לעברם :"היי!!!! תלמידי שנה ראשונה!! אחרי!!" הנערים צעדו אחריו בדממה. הוא הוביל אותם לאגם רחב ידיים. "כל 4 בסירה!" הם פגשו בילד שנראה חסר אונים לחלוטין, עמד לו לבד ליד סירה ריקה ורעועה. הם קרבו אליו. ,רוצה לשוט איתנו?" שאל רמוס. הנער הנהן בביישנות והם נכנסו לסירה. במהלך השייט הם דיברו, הכירו, והנער התברר כפיטר פטיגרו.

		הפרק הבא