סודותיו של סוורוס סנייפ

מקווה שאהבתם את הפרק הראשון, הנה הפרק השני, מקווה שתאהבו, זה מתחיל להיות מעניין(:

בדרכו אל הטירה, עבר ליד המדשאות והאגם השחור, והוצף בגעגועים, אך גם בלא מעט זכרונות של מראות קשים ובחששות בנוגע לבניו הלומדים בהוגוורטס, ג'יימס ואלבוס.
ברגע שדמותו של אלבוס חלפה במחשבותיו נזכר הארי שטקס המיון מתחיל מיד לאחר הגעתם של תלמידי השנה הראשונה להוגוורטס לאחר השיט באגם השחור ורץ אל עבר האולם הגדול בכדי לראות לאן יתמיין בנו השני.
כשהגיע מתנשף אל האולם הגדול, ראה שהגיע בדיוק בזמן ושבנו עולה להתמיין בעוד כשני ילדים.

לאחר שני הילדים שהיו לפני אלבוס, המנהל של טקס המיון קרא-
"אלבוס סוורוס פוטר" ולאחר קריאת שמו נשמעו השתנקויות ולחשושים ברחבי האולם, המנהל החווה בידו והאולם נדם.
אלבוס התיישב על הכיסא הקטן וכמעט מיד, הונחה מצנפת המיון על ראשו, ברגע שהונחה, שמע אותה אומרת-
"מממ עוד אחד מבני הפוטרים, אומץ רב יש פה, תבונה, תחכום גם לא חסר, קליטה מהירה, צפויה לך הצלחה רבה כאן בהוגוורטס, אם רק אמצא את המקום המתאים בשבילך", אלבוס נלחץ, וקיווה בתוכו להיכנס לבית גריפינדור כמו אביו ואחיו הבכור, בכל ליבו הוא התפלל שמצנפת המיון תקרא את מחשבותיו ותמיין אותו לאן שרצה, בדיוק כפי שעשתה עם אביו.
"אני בוחרת למיין אותך ל....."
לחשושים רבים נשמעו באולם הגדול וכולם, כולל הארי ואלבוס עצמו ציפו בקוצר רוח לשמוע את החלטת המצנפת.
"........סלית'רין!!"
מחיאות כפיים מעטות נשמעו באולם, התלחשויות רבות נשמעו מן האולם, אלבוס לא ידע מה להגיד, הוא עשה חיוך מאולץ והלך לתפוס את מקומו בשולחן סלית'רין, אך מבפנים רצה לברוח רחוק.

לאחר סיום הארוחה ניגש הארי אל בנו וחיבק אותו חיבוק חם שידע שיזדקק לו.
אלבוס בכה אל תוך חזו של אביו, וביקש ממנו לגשת לדבר עם המנהל בכדי לשנות זאת, הוא בכל ליבו קיווה להיות בבית גריפינדור.
"אני לא בטוח שזה אפשרי, בן" השיב לו אביו
"לא באמת אכפת לך, כל מה שמעניין אותך זה הפרסום, נכון?!"
שאל אלבוס בבכי, התנתק מחיבוקו של אביו, ורץ במדרגות בדיוק כשהחלו לשנות כיוון.
"אלבוס, חכה לי!" קרא הארי בזמן שניסה להגיע אל בנו שכבר היה בראש גרם המדרגות שהוביל אל הקומה השלישית.
היה קשה לעקוב אחרי בנו, והארי הגיע לכל מני מקומות שרצה להימנע מהם בזמן ביקורו בהוגוורטס.
"אלבוס! אתה מתקרב למקום שהוא אסור לתלמידים, עצור!!" צעק הארי בעודו מנסה לעבור מדרגות.
 אלבוס נבלע בחשיכה של מסדרון הקומה החמישית ורץ שמאלה, מבלי לדעת שהוא נכנס לאזור האסור לתלמידי הוגוורטס.
הארי רץ אחרי בנו מלא פחד וכשהגיע סוף-סוף אל מסדרון הקומה החמישית עצר, מתנשף ומזיע.
פתאום שמע קול מוכר, אך לא ידע לזהותו.
הוא לא הצליח לשמוע בבירור מה אמרו הקולות ששמע.

"מי זה הילד הזה?" שאל קול מוכר,
"חוששני שאני מזהה אותו, אבל אינני בטוח" ענה האדם השני.
"העיניים....." השיב הקול הראשון, בנימתו היה ניתן לשמוע הפתעה מתונה, רגש עמוק וסקרנות רבה.
הארי נלחץ, שלף את שרביטו במהירות ומלמל-"לומוס"
ברגע שהאור בקצה שרביטו נדלק, הוא מצא את בנו, בוהה בנקודה כלשהי מאחורי הקיר שאותה לא יכול היה לראות, במבט מזועזע שקשה היה לתאר במילים, פניו של בנו היו לבנים כסיד.
הארי מיהר להיכנס אל החדר והשתנק בהפתעה כשראה את הדמויות בעלות הקול שחלם עליו לילות רבים, אלבוס דמבלדור, וסוורוס סנייפ עמדו לפניו, במלוא הדרם, והכי חשוב.. בחיים.

הפרק הקודם		הפרק הבא