|
ונסה עמדה מול המראה עצמה את עינייה וביקשה משאלה:
"שדארקו מאלפוי הנסיך שלי יעמוד לצדי"
ונסה בואי קרא רוברט אחיה ונעמד לצידה.
באמת חשבה ונסה, רציתי שדארקו הנסיך יעמוד לצידי לא אחי המעצבן רוברט.
ונסה התיישבה לצד השולחן ושתתה צלחת מרק
כשסיימה שאלה אותה ג'נט אמה:"נו... איך היה המרק שהכנתי?"
"מעולה כתמיד, אמא" אמרה ונסה,"ועכשיו אני צריכה ללכת"
"לאן את צריכה ללכת?" שאלה ג'נט
"לקרלי" ענתה ונסה
"טוב שיהיה, אתן אף פעם לא נפרדות אה?" שאלה אמה בחיוך
"כן את צודקת בייייייייי אמא" אמרה ונסה, יצאה בריצה והדלת נטרקה.
לאחר 20 דקות של הליכה חשבה לעצמה ונסה:
זה אמור להיות כאן, בית המעריצים של דארקו אמור להיות כאן, ממש כאן!
לאחר חצי שעה של חיפושים היא נעצרה, התיישבה והתעצבנה:
"זה אמור היה להיות פה , ממש פה"
"וזה גם פה" שמעה ונסה קול רך מוכר
היא הסתובבה לאחור ופיה נפתח מתדהמה
המילים היחידות שהצליחה להוציא מפיה היו:
"אני.. אני לאמ מאמינה... ראיתי אותו"
לאחר שנרגעה ושתתה כוס מים היא אמרה:
"שלום דארקו מאלפוי אני המעריצה מספר 1 שלך, קוראים לי ונסה ז'רבי"
"כן אני יודע בכל האתרים שהמעריצים הקימו בשבילי ראיתי תגובות שלך" אמר מאלפוי
"אני.. אני רוצה... כאילו.. אם תרצה..אני אוהבת.. לרקוד ו.."
"אני מבין אותך, אני ישמח מאוד לרקוד איתך" אמר דראקו
"באמת? אני פשוט בת מזל" צעקה ונסה
הם רקדו לצלילי המוסיקה בהנאה
כשסיימו אמרה ונסה:"היה לי כיף לרקוד איתך"
"העונג כולו שלי" אמר דראקו
"טוב אני חייבת ללכת הביתה" אמרה ונסה
"טוב , הנה מס' הטלפון שלי" אמר דראקו והגיש לה חתיכת דף
"תודה רבה אתקשר אליך מתי שאוכל" אמרה ונסה ופנתה אל ביתה
ונסה נכנסת אל ביתה ועמדה מול המראה ואמרה:
"לפעמים חלומות מתגשמים"
|
|
|
|
|
|
|
0 חרמשים
כותב: 
זה נורא חמוד. ורעיון מאוד מקורי.
אהבתי את הרעיון!
