חטאי הגורל

אם ימשיך כך, יצטרך ללמוד להתמודד עם הרגש הזה כל חייו- רגש האשמה.

הוא אהב אותה כל כך, תמיד חיזר אחריה, תמיד קינא כשהיא יצאה עם בנים אחרים... למה היא לא אוהבת אותו חזרה?

ואז, באותו שיעור שיקויים מקולל, אותו שיעור שהרס וחירב את חיי האהבה שלו! הוא לא יכל לעמוד בזה, הוא התפתה וגנב מעט מהשיקוי שעמד בפינת החדר.

ובארוחת הבוקר, כשבא להציע לה לצאת לסרט, ידו התגנבה בחשאי ושפכה מעט מן השיקוי לתוך כוס המיץ שלה.

וכשהיא שתתה, כשהיא שתתה מהכוס אותה הוא רצה לשבור, אישוניה התרחבו והיא הביטה בו.

ואז הוא ידע, שלא כך זה אמור להיות, לא כך הוא רוצה שהיא תאהב אותו!

הוא רוצה אהבת אמת, לחיות איתה לנצח ולהזדקן איתה בכפר קטן.

באותן לגימות ספורות חייו השתנו. באותן לגימות שאחריהן היא ליקקה את שפתיה האדומות הוא ידע שהוא פשע.

פשע כי יותר הוא לא יאהב, כי הוא יהיה חייב להתמיד בכך, כדי לא להיות בודד.

'האין זה אנוכי?' הוא חשב לעצמו לילה סגרירי אחד. עת שכב במיטתו המחוממת.

'לא ולא. מה פתאום?' הוא מיהר להשתיק את קולות האשמה הקטנים בראשו, חייב להוציא אותם משם.

הוא קם על רגליו, יורד למטבחם הקטן ומוזג לעצמו כוס של מים.

כבר חמש עשרה שנים שהוא שובה אותה בקסמי השיקוי, בוכה כל לילה אל הכר, מצטער קשות על מעשו.

אך עם בוקר, עת הוא רואה את פניה היפות, מיד נמוג כל רגש חרטה מפניו.

פיצוץ גדול ובכי תינוקם הפעוט. רק בן שנה ויצטרך להתמודד עם גורלו של אביו הפושע, כי הגורל, הוא שבא להענישו.

קללה פגעה בחזהו והוא מת, יודע כי כל זה מגיע לו, מגיע לו למות מוות כזה, לשכב חסר חיים בבית מלא בהם.

יודע כי אין זה דבר מלבד הגורל שבא להענישו. להענישו על שגנב את אהבתה של לילי אוונס.

 את אהבתה ואת חייה.