אליס ואן - בנות לא צפויות

ממש מקווה שתאהבו, שתי תגובות ויפורסם הפרק הראשון.

*********

שתי בנות, נערות צעירות, עמדו מול דלת חומה כהה, בעלת ידית זהב. אחת הייתה בלונדינית, חומת עיניים, בעלת עור לבקני, גבוהה, שהחזיקה אבן קטנה בידה. השנייה הייתה נמוכה ממנה אך במעט, שערה החום בהיר נוגע בעורה החשוף, השזוף במעט, ועיניה הדבשיות מביטות בכדור המתכת שהחזיקה באצבעותיה. היא הביטה בשאלה בנערה הבלונדינית, וזו הנהנה בחשש. חומת השיער פתחה את הדלת בנקישה, מסובבת את הידית ימינה.

הן נכנסו לחדר אפלולי, בנוי מאבנים אפורות, מכוסות טחב. נברשת עתיקה הייתה תלויה מהתקרה, הנרות שבה שלמים, אך מלאי אבק מהשנים שלא נגעו בהם. סכין קטנה הייתה תקועה בנברשת, כאילו מישהו ניסה להפיל אותה, ללא הצלחה. האור היחיד היה מהירח שבחוץ, שולח קרניים חזקות לכל פינה, מביא אל החדר אור קלוש שמספיק לראות את מי שיושב שם.

נער בלונדיני, ירוק עיניים, ישב על רצפת האבן הקרה במבט מפוחד. הוא לא היה כבול בשלשלאות, ושום סורגים לא נבנו סביבו, ובכל זאת נראה היה שהוא לא יכול לזוז משם, אחרת סביר להניח כי היה בורח מזמן. הוא לבש בגדים פשוטים - חולצה שחורה, מכנסי ג'ינס ונעלי ספורט לבנות. הוא נראה מבוגר במעט משתי הנערות הצעירות, בן שלוש - עשרה או ארבע - עשרה. כאשר נכנסו הוא הביט לעברן ונרתע בחרדה. מ שהיה מתבונן בו מהצד ומפענח את התנהגותו היה מבין שהוא מבוהל, לא משתי הבנות, אלה מהעובדה שהן נמצאות איתו בחדר.

"מה עשיתן?! למה באתן?!" הוא הזדעק, בוכה וכובש את פניו.

"רייאן! רייאן!" צעקה הבת הבלונדינית.

"מ - מ - מ - מה?" הוא שאל בפחד.

"מה הם עשו לך?" תבעה לדעת הנערה השנייה.

"אני הפיתיון! הם ידעו שאתן באות, והם עכשיו יהרגו אותי, ואתכן ייענו! למה לא יכולתן להישאר בטירה?" אמר, נסער.

לפתע, הסכין צנחה מין הנברשת, הסתחררה ופגעה בזרועו של רייאן, במזל שלא בצלעותיו. דם כהה החל לשטוף מפצעו, זולג ממנה אל הרצפה. רק עכשיו הבחינו הנערות במשהו - הדם זלג על כתמים אדומים מטושטשים, כמו דם שהתייבש. אך דמו של רייאן כיסה אותם, מכתים את הרצפה שנית.

הנערות תפסו ברייאן בזריזות והעמיסו אותו על כתפי שתיהן, נושאות אותו בצורה מוזרה, כאילו צלע.

"אליס! אן! מה אתן עושות?!" הוא שאל בבהלה.

"לוקחות אותך מכאן" אמרה הנערה חומת השיער.

"א - אבל אן!" מחה.

"אתה רוצה להישאר?" תבעה אן.

"אליס! תגידי לה!" הוא התעקש.

"אני מסכימה עם אן. לשם זה באנו. לא נשאיר אותך כאן." אמרה אליס, הבלונדינית.

"אבל הם באים בכל שנ - " התחיל, ואז השתתק.

חמישה נערים בעלי שיער שחור ועיניי טורקיז נכנסו לחדר,, תפסו בשלושתם וקשרו אותם במהירות, לפני שהבינו

בכלל מה מתרחש. אן עמדה לפתוח את פיה, אך דבר מה חד ננעץ בזרועה, וכך גם בזרועה של אליס - סכין. כמו אצל רייאן. פרץ הדם התחיל לזרום, אבל אן ואליס, וכן רייאן, לא ראו זאת - עיניהם נעצמו באותו הרגע. הדבר האחרון שזכרו הוא שהאבן וכדור המתכת נשמטו מידיהן.

בשני מקומות שונים, בבתים אחרים, בחדרים אחרים, התעוררו שתי נערות שטופות זיעה. הן לא ידעו מי השנייה בחלום - הן ק ידעו שזה היה מעבר לחלום רגיל, מעבר לסיוט רגיל. היה בסיוט הזה עוצמה רבה. ואז הן שקעו שנית בשינה טרופה, מוחן עדיים מעכל את האירועים הנוראים, המבחילים, שהתרחשו לפני רגע בחלומן.

*********

אז אהבתם?