0 חרמשים |
על השנה השישית של רוקסן וויזלי בהוגוורטס, עם כל מיני אנשים מגניבים (דמויות אמיתיות וגם OC's). כל הסיפורים שמעולם לא שמעתם ומעולם לא חשבתם לכתוב :)
פרק מספר 1 - צפיות: 4480
(5) 3 דירגו
|
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: הארי פוטר - זאנר: רומאנס/הרפתקאות - שיפ: טדי לופין/ ויקטואר וויזלי, רוקסן וויזלי/OC, לורקן סלמנדר/OC - פורסם ב: 23.03.2013 - עודכן: 12.05.2014 | המלץ! ID : 4325 |
הפרק הזה מוקדש באהבה רבה ל-LadyKiller :) EDI! You're the best ever. BFF ♥ מקווה שתיהנו, מקווה שתגיבו, מקווה שתדרגו :P
פרק 1 - דאגות קטנות
'איזה אימון,' אמרה רוקסן וויזלי בקול מותש, בעודה מכתיפה את אש המחץ 2020 שלה ופותחת כפתור בגלימת הקווידיץ' האדומה והמיוזעת שהיא לובשת. 'לגמרי, מה עובר לקפטן שלנו בראש?!' שאלה אריקה בחיוך סרקסטי קטן, בעודה פותחת גם היא כפתור בגלימת הקווידיץ' שלה. 'אריקה! אני הקפטן שלך! ואת יודעת שאני רוצה לנצח השנה!' 'אני יודעת רוקסי, אבל נורא כיף לצחוק עלייך.....' אריקה קרצה ופתחה בריצה במעלה הגבעה אל הטירה, כשצחוקה מהדהד באוויר הלילה בעוד רוקסן רודפת אחריה. הן הגיעו מתנשמות ומתנשפות אל פתח הטירה, והמשיכו לרוץ במעלה המדרגות אל מגדל גריפינדור. רוקסן תפסה את אריקה ממש לפני דיוקן האשה השמנה.
'דלעות נחושת' הן אמרו שתיהן במקהלה מצחקקת, נכנסו לבית גריפינדור והמשיכו לחדרי השינה של הבנות. 'אני מתקלחת ראשונה!' אמרה רוקסן, והניחה את המטאטא שלה בארון הפינתי. היא פשטה באופן מיידי את גלימת הקווידיץ' שלה, והטילה לחש פרימה על הצמות האפריקאיות שלה, שאחריו הגיעו תלתליה השחורים עד הצלעות שלה. היא פשטה גם את שאר בגדיה ופנתה לעבר המקלחת, אדישה לעירום שלה באותה מידה שאריקה, שהמשיכה לשוטט בחדר, ולבסוף התפשטה למחצה ונשכבה על מיטתה, הייתה אדישה אליו. 'אני אוהבת את החדר שלנו', היא חשבה לעצמה בעודה מתבוננת סביב. היא אהבה את החמימות של צבעי גריפינדור שהקיפו אותה, ואת העובדה שהארון היה מאד, מאד גדול, ואת שולחן העבודה הגדול שעמד בפינה, עם ערימות של ספרים עליו. היא התהפכה ונשכבה על הבטן, ולקחה את התמונה שעמדה על שולחן הלילה שלה. היה כיתוב על החלק התחתון של המסגרת: 'לאריקה, באהבה מאמא'. היא החליקה את אצבעה על הכיתוב הלוך ושוב, והתבוננה בתמונה. אמא שלה עמדה שם וחייכה אליה, בלונדינית גבוהה בגלימה ירוקה עמוקה, שיערה קצר וקוצני וחיוך רחב על פניה. היא עצמה עמדה לידה, נמוכה יותר ממה שהיא כעת, בלונדינית רזה, עם חיוך רחב כשל אמה אך עם קמט בין הגבות, בשמלה ורודה קיצית, עם שרביט חדש ביד – זה היה ביום לפני שהיא עלתה על רכבת האקספרס בהוגוורטס בפעם הראשונה. לאריקה לא היה אבא – 'נולדת מאהבה של לילה אחד' אמא שלה הייתה אומרת, 'ובגלל זה אני אוהב אותך לנצח נצחים' - ולכן היא התגעגעה לאמא שלה כפליים. היא שקעה במחשבות על אמה, שהייתה כעת בנסיעה בנורווגיה, וכל השאר נעלם מראשה. - 'אריקה... היי, אריקה, נרדמת? הכל בסדר?' - 'מה? אה... או, היי רוקסי.... מה קרה?' - 'סיימתי להתקלח.... את שוכבת פה 99% ערומה כבר איזה חצי שעה, הכתף שלך קרה כמו קרח, ואת בוכה..... הכל בסדר?' - 'כן.... רק חשבתי על אמא שלי,' היא קמה במהירות ומחתה את עיניה, אף שהיא לא שמה לב שהן דמעו. 'טוב. אני הולכת למקלחת!' היא זייפה נימה עליזה. יש דברים שאפילו רוקסן לא צריכה לדעת – עוד לא, לא כל עוד אריקה יכולה לשמור את זה בפנים.
רוקסן, לבושה כעת בכותונת לילה ארוכה ושחורה, התיישבה בישיבה מזרחית על המיטה שלה וניסתה להירגע. היא דאגה מאד לאריקה, כמובן – זו הייתה כבר הפעם השנייה באותו שבוע שהיא מצאה את חברתה בוכייה על מיטתה בערב, כשלא היה אף אחד בחדר. היא תהתה מה קורה לה, איך היא יכולה לעזור... היא תמצא דרך לסחוט מאריקה את האמת בסוף השבוע. אבל, כמובן, גם לרוקסן עצמה היו יותר בעיות ממה שכתפיים בנות 16 – אפילו כתפיים רחבות וחזקות כשלה – יכלו לסחוב. היא הייתה הקפטנית הבת הראשונה של קבוצת הקווידיץ' של גריפינדור מאז שאמא שלה מילאה את אותו תפקיד לפני כמעט 30 שנה, והם צברו שני ניצחונות אבל שלושה הפסדים השנה. היה כמעט בלתי אפשרי לארגן אימונים, כי היא התעקשה לקבל את השחקנים הכי טובים לקבוצה, לא חשוב מאיזה שנה הם היו.... ולואיס! בן הדוד החצוף הזה שלה משנה רביעית, הבן של דוד ביל.... חובט מעולה ויצור מתוק, באמת, אבל היא תצטרך לתפוס אותו לשיחה ולהסביר לו שלא חשוב כמה בנות מסתובבות סביבו, להבריז מאימון קווידיץ' כדי להתמזמז בארון המטאטאים זה לא מקובל עליה. ואז עוד היו שיעורי הבית שלה, שיעורי השיקויים וההתגוננות מפני כוחות האופל המתקדמים, החיבור שעליה לכתוב לשיעור ההתעתקות.... ואוון. חתיך מטורף. היא ידעה שיש להם קשר רופף – בן דוד של אבא שלו היה נשוי לדודה ג'יני – אבל לא היה ביניהם קשר דם, תודה לאל, והוא גדל בתאילנד עד גיל עשר, כך שהיא לא פגשה אותו עד שהגיעה בהוגוורטס, ולא ממש שמה לב אליו עד השנה שעברה. ואז היא שמה לב. ועוד איך היא שמה לב. איך אפשר שלא? היא התנגשה בו ביציאה משיעור של סלגהורן ג'וניור (האחיין של פרופסור סלגהורן הראשון, הסביר לה אוון כשהיא שאלה על כך), בלונדיני גבוה ושרירי, עם עיניים בשני צבעים שונים. הוא עזר לה לקום והם התחילו לדבר, והמשיכו לדבר אחרי ארוחת הערב, כשהיא התנגשה בו עוד פעם – רק טיפה בכוונה – ביציאה מהאולם הגדול. הם היו ידידים, אבל השנה הם כבר כמעט לא ראו זה את זו, כי הוא היה מדריך ראשי ועמוס, מהשנה מעליה, ולה היו כל המחויבויות האלה..... היה לה מידע פנימי מסלית'רין שאמר שאין לו קטעים עם אף אחת, למרות שהוא בהחלט סטרייט. יופי. עכשיו, איך היא תפתה אותו?!
היא נאנחה, נשכבה במיטה והתכסתה. באותו רגע, אריקה יצאה מהמקלחת, בבוקסר וגופיה שחורים, והקארה הבלונדיני שלה רטוב. היא שקלה ברצינות ללבוש חצאית במקום הבוקסר ולצאת למסיבה במגדל האסטרונומיה, שם היו מורגן ודומיניק..... אבל היא הייתה כל כך מותשת. אריקה נכנסה במהירות למיטתה ולחשה: 'לילה טוב, רוקסן.' 'לילה טוב, אריקה.' 'נוקס.'
|
|
||||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2024 - 2007 |