אטלנטיס

 הסתכלתי על השקיעה. 'כמה יפה היא' חשבתי. הגאות התחילה. "אל תיכנסי יותר מדי עמוק,  הגאות מתחילה!" הזהירה אותי אימי, אך לא ממש הקשבתי לה, ונכנסתי למים לאט לאט עד הגרון. המים היו חמימים. המשכתי עוד יותר עמוק. "קייטי, אל תתרחקי יותר מידי!" הזהירה אותי אימי אבל שוב , לא התייחסתי . צללתי והמשכתי לשחות. לבסוף, התעייפתי. הסתובבתי כדי לראות את החוף אבל לא ראיתי שוב דבר, התחלתי להילחץ אבל בסוף החלטתי לחזור על הדרך שעברתי. צללתי עמוק עמוק ובדיוק שהתחלתי לעלות קיבלתי מכה חזקה בכף הרגל. המכה הייתה כואבת. לא זזתי, ואפילו לא יכולתי להגיד "איי!", כי הייתי מתחת למים. הסתכלתי על כף הרגל שלי. התחיל להיווצר סביבה מין ענן של דם. המים התחילו להיצבע בצבע אדמדם, והתחיל להיגמר לי האוויר. אבל עדיין לא יכולתי להזיז את הרגל, כי זה עדיין כאב לי מאוד. כל התהליך הזה לקח כמה שניות בודדות. מאז אני לא זוכרת כלום, מפני שהתעלפתי.כשהתעוררתי מצאתי את עצמי מתחת למים, כשכל מיני יצורים משונים מביטים בי. נראה לי שהם היו בני ים.

		הפרק הבא