אטלנטיס

 נכנסנו ארבעתנו לארמון שהיה גדול מאוד. "צריך ללכת לפגוש את המלך והמלכה." אמרה מיריאניה. שחינו המון, הארמון היה גדול והיו בו אלפי מדרגות. לבסוף, הגענו לדלת  זהובה עם שני בני ים שהיו שומרים. "מי אתם ומה רצונכם? הזדהו מיד!" אמר אחד השומרים. "אני מיריאניה, זה ג'ייק וזה לין וזאת קייטי." אמרה מיריאניה. השומרים הסתכלו עליי בתוך הבועה ואז על מיריאניה. "היא צריכה ללכת ל...? " שאל אחד השומרים בחשש. "כן, מהר אין לה הרבה זמן." נאנחה מיריאניה. "מה? אני צריכה ללכת לאן?" נבהלתי. "אני אלך לבדוק אם המלך והמלכה מוכנים לכך ופנויים לזה." אמר השומר שעד עכשיו לא דיבר. "היי, רגע, לאן אתם הולכים?" צעקתי אליהם. "על מה הם דיברו? לאן אני צריכה ללכת?" שאלתי את מיריאניה. מיריאניה רק הסתכלה על הצבע של הבועה והחווירה. "מה? מה קרה?" שאלתי בפחד. היה ברור שהיא נלחצת מהצבע של הבועה שהתבהר מרגע לרגע. "יש לנו רבע שעה." הודיעה מיריאניה. "מה? למה את מתכוונת?" שאלתי בפחד. שלושתם רק החליפו בניהם מבטים מודאגים ואז הסתכלו עליי ברחמים עזים. ואז הבנתי. היא התכוונה שהחמצן יספיק רק לרבע שעה. "מיריאניה, זה קשור לחמצן?" שאלתי בדאגה. היא רק הסתכלה עליי ברחמים והמשיכה להחוויר. "עשר דקות לכל היותר." אמרה בשקט. השומרים חזרו. "המלך והמלכה מסכימים לקבל אותה לטיפול." אמר אחד מהם בחשש. הוא הסתכל על הצבע של הבועה והחוויר. "קדימה." אמרה מיריאניה. "יש לנו חמש דקות" המשיכה. נכנסנו. החדר היה עצום. בסוף החדר היו שני כיסאות גדולים ומפוארים, עליהם ישבו המלך אדוארד והמלכה ניריאנה. " הו מלכי היקרים, בת האדם הזאת צריכה לעבור את הטיפול שלכם ואין לה הרבה זמן." אמרה מיריאניה. "בסדר." אישר המלך אדוארד. שני שומרים הרימו אותי עם הבועה והניחו אותי על מתקן מוזר. הם לקחו מין סכין כזאת ועשו חתך בבועה , אחר כך הם הוציאו אותי משם . החוורתי. לא יכולתי לדבר וגם לא לנשום. הם השכיבו אותי על המתקן המוזר. ואז התעלפתי. כעבור כמה שניות התעוררתי מכאבים עזים ביד: הם תקעו לי מן מחט כזאת... המלך הפעיל איזושהי מכונה. התחלתי להרגיש כאבים קטנים שהלכו והתגברו בכל גופי. כל שנייה יכולתי לנשום טוב יותר מתחת למים. הנשימות כאבו לי. לבסוף, כעבור חמש דקות הוציאו לי את המחט. השומרים עזרו לי לקום. "קחי, שתראי איך את נראת." אמרה המלכה והביאה לי מראה קטנה. החוורתי. השיער שלי היה בצבע אדום עז והיה לי זנב בצבע ירוק ים ומין כיסוי חזה עשוי משתי צדפות בצבע תכלת. "נו, נו, רואים שזה חוויה מאוד טראומטית בשבילך." אמר המלך. "איך עשיתם את זה?" שאלתי המומה. "המכונה היא מכונה שחכמי אטלנטיס יצרו לפני שנים, כך אם מבקרים אותנו בני אדם אנו הופכים אותם לבני ים בעזרת המכונה כדי שהם לא ימותו." אמר המלך. "למכונה כמובן, כמו כל המכונות יש חיסרון: אנו לא מסוגלים להפוך לבני אדם, רק בני אדם מסוגלים להפוך לבני ים או בנות ים או בתולות ים או איך שתקראו לזה. אין פיתרון לחיסרון הזה וכנראה שזה יישאר כך לנצח." אמרה המלכה. "זאת אומרת שלא אוכל לחזור להיות בת-אדם?" שאלתי בבהלה. "לא, את תוכלי כי הגוף שלך כבר מכיר את ה-DNA של בני האדם." אמר המלך. "ועכשיו, שומרים, קחו אותה לחדרה לנוח!" ציווה המלך. "יש לי חדר משלי?" שאלתי. "כן, כמה ימים כדי שתתאוששי" אמר המלך. שני שומרים הובילו אותי לחדרי החדש. 

הפרק הקודם		הפרק הבא