איזבלה ואלינור

אמא ואבא לא התגברו על זה עדיין.
האמת שגם אני לא.
היום האחרון ללימודים היה היום הכי עצוב בשנה.
אחותי, אלינור, שמתה.
אמא ואבא שלחו אותה לפנימייה בגיל 11.
כל שנה היא חזרה.
הם מנעו מלספר לי.
אלינור לא הייתה תלמידה רעה, היא הייתה מחוננת.
לפני שנתיים אמא ואבא נפרדו.

אבא עבר לרחוב השכן.
מדי יום אני נוהגת ללכת לבקר אותו אחרי בית הספר.
אחרי זה אני חוזרת הביתה.
אמא דאגה לאלינור ולי.
אלינור הייתה מאוד אחראית.
מאוד חכמה.
מאוד... שונה.
איך זה קרה, אני לא מבינה.
תיקון - איך זה קרה, זאת לא הבנתי.
אך השקרים, האירוע והמקום עצמו -
זאת לא אשכח.
במיוחד מה שאמרו בכריזה.
אני שונה מהם כולם, אך יכולתי לראות מה שאנשים רגילים לא יכולים לראות.
אז כשייגמר הפאנפיק תוכלו לדעת את התשובה:
תחליטו במהלכו.
אני קוסמת, או מוגלגית?
אני עוד לא החלטתי.
אך הכל תלוי בזה כי..........

		הפרק הבא