גוזל החיים

ג'ייס וקליירי טיילו. ולא היה רע בזה, כמובן. כי אם היה רע בזה הם לא היו מטיילים, הרי אלו קליירי וג'ייס. נו טוב, הם כן היו מטיילים. ג'ייס לבש את המעיל השחור שלו, קליירי את השמלה השחורה והארוכה שלה. לא, לא הייתה סיבה. היא רק רצתה שלא יראו את כל הרונות שלה במקרה ויבוא שד. הם היו חמושים, כמובן. שתי סכינים ועוד כמה נשקים שאין לכם למה לדעת עליהם.

"קליירי," ג'ייס התחיל בנימה שקטה ופחות עוקצנית מהרגיל. "אם תסתכלי אחורה תראי ילד שעוקב אחרינו, ואל תסתכלי," אמר ג'ייס במהירות, בשביל שקליירי לא תספיק לעשות כלום. הוא תפס במפרק כף ידה הימנית חזק מהרצוי והתחיל ללכת לכיוון המכון, אבל דרך רחובות צדדיים. קליירי ראתה את הבית של סיימון במרחק, אבל סיימון כבר לא שם. עבר זמן רב מאז הזמן בו סיימון עזב, אבל הוא באלסקה. אלסקה. קליירי ניסתה שלא לחשוב יותר מדי על סיימון, אבל זה היה קשה בגלל איזבל. טוב, בגלל שאיזבל בכתה. קליירי הנהנה בלי לשים לב, והמשיכה לנעוץ מבטים במדרכה שלפניה. משטרה עברה, סירנות של אמבולנסים נשמעו ושעטו ברחוב הצדדי.

"א-אתה חושב שזה קרה פה?" קליירי שאלה בפחד, וג'ייס הנהן. הם התחילו לרוץ בתיאום לכיוון אליו נסעו האמבולנסים, ועד מהרה היו בין האנשים שהתקבצו סביב הנפגע. הוא נראה כמו ילד, אך הוא היה לבוש כמו נער בן עשרה ועיניו הפתוחות חלקית שידרו אותו הדבר. מה שקליירי וג'ייס כן ראו היו הרונות המעטות שהיו על כפות ידיו. ג'ייס הצמיד את ידו לפיה של קליירי בשביל שלא תצעק, והיא בהחלט כמעט צעקה. הילד היה זהה במראהו למקס, אך מבוגר יותר. "אוי לא, אלק ואיזבל," אמרה קליירי בשקט וברעד. אם הם ישמעו על זה... זה יגמר רע.

קול נשימה שקט נשמע באוזנה של קליירי, וכאשר היא הסתובבה היא ראתה את חליפת הפאייטים של מגנוס ביין, החבר של אלק. "בוקר, מגנוס." אמר ג'ייס בעוקצניות. הוא סקר את המכשף ההיפיסטרי במבט בוחן. "אתה רץ לספר לאלק שמצאו את הכפיל של אח שלו ברחוב?" שאל ג'ייס בעוקצנות, בעוד קליירי מביטה מהצד בעימות המוזר בין השניים. מה קורה פה עכשיו, מה מגנוס עשה לג'ייס? קליירי לא הייתה בטוחה. "היי, מגנוס," היא אמרה בקרירות, בהתחשב בזה שהוא מחק את הזכרונות שלה או משהו בסגנון שהיא לא הבינה, זה היה בסדר. מגנוס הנהן לכיוונה במהירות.

"לא, הרונדייל, סתם עברתי פה. רציתי ללכת לזאב הירוק," אמר מגנוס בקול רגיל כמו תמיד, והיה נראה כי הוא מחזיק משהו בידו הקפוצה. הוא פתח את היד ליד ראשו של ג'ייס, וקליירי לא שמעה מה לחש באוזנו של המלאך הבלונדיני שעמד לצידה. הוא התסלק במהירות, וג'ייס אסף את האבקה שהתפזרה על גבו.

ההמון התחיל להתפזר, ככה שרק הפרמדיקים, קליירי וג'ייס נותרו במקום. אחד הפרמדיקים הביט בג'ייס וקליירי שעדיין עמדו כמו מאובנים, לוטשים מבטים בילד הזעיר ששכב על הרצפה.

"אתם מכירים אותו?" שאל אותם אחד הפרמדיקים. ג'ייס הניד בראשו לשלילה.

"אז תסתלכו."