השנה השישית

"אל תדברי," לחש הארי לג'יני באותה שעה שקטה על הספה במועדון של גריפינדור. היא ישבה על ברכיו, הסתכלה עמוק בתוך עיניו. "רון מגיע." אמר להם שיימוס ליד החור של התמונה. מיד ג'יני קפצה מרגליו של הארי והתיישבה בנוחיות על כורסא אחרת והעמידה פנים שהיא קוראת. רון והרמיוני נכנסו דרך הדיוקן ונראו שמחים למדי.  "מה קרה לך?" שאל הארי את רון. "כלום." ענה רון ועל פניו התפשט חיוך זחוח. רון התיישב ליד ג'יני. הרמיוני נשארה לעמוד. "אה רון שכחתי להגיד לך שהיום יש אימון בערב." אמר הארי. רון לא ענה. הארי זרק עליו כרית. "מה זה אמור להביע?!" שאל אותו רון בכעס ונעמד. ג'יני ניסתה להבליע חיוך אך ללא הצלחה. רון זרק עליה כרית. "מה אני אשמה?!" שאלה ג'יני בחיוך מובלע. "על זה שצחקת." הוא ענה לה. היא חייכה להארי ועלתה למעלה. למשך כמה דקות רון רק הסתכל על הארי כאילו הרמיוני בכלל לא בחדר. "טוב אני יודע.." הוא אמר לבסוף. "מה?" שאל הארי מבולבל. "אתה וג'יני, אני יודע, רואים את זה על החיוך שלה." הוא ענה לו. "ומה איתך?" הארי שאל אותו. "אני אסתדר עם זה..." אמר בהיסוס. "דמבלדור ביקש ממני לבוא לשיעור איתו." הארי אמר לרון והרמיוני. הרמיוני מיד קפצה. "מה?! מעניין מה הוא ילמד אותך." בטח הוא ילמד אותך כשפים מתקדמים או לחשי הגנה לא?"היא שאלה. ,טוב יכול להיות, אבל אני מודה שאני לא בטוח." הודה הארי. לרגע הרמיוני הסתכלה על רון. "אתה לא כועס על ג'יני והארי?" שאלה אותו. "קצת... אבל זה שנתתי את רשותי זה לא אומר שהוא צריך לעשות את זה מול הפנים שלי." הארי שמע צעדים יורדים במדרגות. שערה הארוך ג'ינג'י של ג'יני התנופף לצידה. "נתת את רשותך?!" שאלה בכעס. "את אחותי!" הוא ענה לה. "אז עכשיו בכוונה." היא קרצה להארי ונישקה אותו נשיקה ארוכה. לבסוף הם התנתקו. רון הסתכל על הארי בשוק. "טוב אז לילה טוב רון." היא הדגישה את המילים האחרונות שאמרה. היא חיבקה את הארי ועלתה למעלה."טוב," הרמיוני פיהקה "אני אלך גם לישון." היא עלתה במדרגות וישר כשרון שמע את הדלת של הרמיוני נסגרת הוא אמר להארי:" אני מאוהב בהרמיוני."