מאלפוי

הארי ומאלפוי החזיקו את הקללות  כמה דקות באוויר עד שהארי ניתק את הקסם וקפץ הצידה. הקללה של מאלפוי עשתה חור בקיר ופגעה במוגל מסכן. האיש המסכן נפל על הרצפה פניו לבנות קקרח. בחוץ היו עוד לפחות כעשרה דמויות עוטות מסכה. רכב משטרה אחד ניסה לנסוע אל הפצוע אבל לא הצליח בגלל  האנשים הצורחים. התחילו להגיע גם אמבולנסים והסירנות במקום צעקו. האווירה במשרד הקסמים הייתה מזעזעת. המוגלגים הסתכלו על הקוסמים ולא הבינו מה קרה. בינתיים הארי רון והרמיוני הצליחו לברוח מהמקום. "נראה לי שהצלחנו לברוח מהם" הודיע הארי מתנשם ומתנשף. "או שלא" נשמע קול מעליהם ומאלפוי הרים אותם על דרקון עף בגובה חמישים מטרים. "אני מקווה שראית את "מוצצי הדם" שלי?" סינן מאלפוי. "כן, לא היה אפשר להתעלם מהם" ענה הארי בזלזול. "לאן אתה לוקח אותנו? " צרח רון. "לכלא במצודה שלי" השיב מאלפוי "ושלא תעז לצעוק עלי ככה עוד פעם". מאחורה היה אפשר לראות את "מוצצי הדם" עפים על המטאטאים השחורים עם עיצוב הגולגולות שלהם בשרביטים מונפים אל על. בלילה היה קר, ערפל סמיך כיסה את השמים. לקראת חצות ראו את המצודה של מאלפוי באופק. טירה ענקית בגודל של הוגוורטס ויותר. מלא דגלים שחורים היו תלויים על העמודים החומים של המצודה. ליד המצודה נראו נחשים אחדים שבורחים משם מרוב פחד. 

הפרק הקודם		הפרק הבא