האסון

צרחות נשמעו מכל עבר.

הבית הישן שבמכתש גודריק התמוטט.

בכי של פעוט נשמע .

טרטור אופנוע.

כוחות הביטחון של לונדון פרצו פנימה, נאבקים עם הקירות המתפוררים.

אין זכר לתינוק.

אין זכר לחיים.

שתי גופות היו מוטלות בחדר.

האחת, אישה, בעלת שיער אדמוני יפיפיה, ועיניים ירוקות מבריקות המלאות באהבה.

השני, גבר, בעל שיער שחור, פרוע ומבולגן, ומשקפיים עגולים ומעוכים.

" זה שני המשוגעים שבאו לגור פה", אמר איש מכוחות הביטחון לחברו.

הוחלט לערוך להם בדיקות מקיפות, לברר את סיבת המוות, לערוך קבורה, ולשפץ את הבית.

בבדיקות התגלה כי מצב בריאותם היה בסדר גמור,

אך לאישה היתה רמה נמוכה של סוכר ועיגולים שחורים מסביב לעיניים.

" זה בטח מדאגה" אמר אחד הרופאים." ראיתי כבר מקרה כזה, אצל אישה חיה, והיא אמרה שהיא מודאגת מאד, כיוון שבעלה חלה קשות, והיא חששה לגורלו".

הם חיפשו בבית זכר לרמז, אשר יש קיום למשפחה כלשהית.

הם מצאו מספר טלפון.

" הלו" נשמע קול של אישה עצבנית מבעד לטלפון.

" סליחה , האם את מכירה במקרה אישה ששמה לילי פוטר או גבר ששמו ג'יימס פוטר?"

נשמעה חריקה.

" הו, כן. האישה. היא אחותי." ענתה האישה ביובש." למה?".

" היא נפטרה, לצערי".

" יופי ".

נשמעה טריקה של טלפון.

האיש הרים מבט המום.

" היא אומרת שהיא אחותה, ולא אכפת לה בכלל שהיא נפטרה?" , הוא שאל בתדהמה.

" מוזר", מלמלו האנשים.

לילי וג'יימס הובאו לקבורה ,

יומיים לאחר שיחת הטלפון המוזרה.

לא מעט אנשים באו לחלוק להם כבוד,

ושניהם חיו בשלווה ובשלום,

בגן עדן.