טרה דאנקן

היה זה יום רגיל בבית משפחת דאנקן. טרה ישנה בחדרה מתחת לשמיכה והתחננה מהאומנת שלה חמש דקות נוספות.
טרה היא נערה רגילה בת ארבע עשרה כמו כל המכשפות גם היא מתחיל את שנת הלימודים הראשונה בעוד שבוע, היא בעלת שער אדמוני לוהט ועיניים ירוקות כמו אזמרגד, אך לעומת כל בנות גילה היא הייתה ממש פצפונת , די נמוכה ובעלת עור בהיר.
טרה החלה להתעורר תוך כדי שהיא מפהקת. היא קמה וצעדה אל ארון הבגדים שלה, שהיה בצבע לבן שמנת. אחרי שבחרה בגדים וסיימה להתלבש היא ירדה למטה לחדר האוכל ואכלה את ארוחת הבוקר שלה. היא שתתה את כוס השוקו מהר כי ידעה שחבריה עתידים לבוא בכל רגע. צלצול פעמון נשמע מכיוון הדלת הראשית.

בדלת היו חבריה הטובים; קולין היידן, שהיה גבוהה בעל שער שחור מסודר ועיניים תחולות כמו אבני ספיר ,לוסי המילטון , בעלת שער חום ועיניי אגוז וטיפה שמנמנה בצורה יפה וגם לורן בראון, שהיה בעל שער בלונדי, ועיניים זהובות כמו ענבר, וגבוה כמעט כמו קולין.
שלושתם חייכו וברכו בבוקר טוב את טרה, וארבעתם הלכו לפארק שבמורד הרחוב.
"אז טרה, את מתרגשת לקראת יום הלימודים הראשון, בבית הספר לכישוף, שמתחיל בשבוע הבא? " שאל קולין .
טרה חייכה ואמרה " מאוד, זה היום הראשון של כולנו, בטוח כל בני הארבע עשרה מתרגשים. "
"איזה חבל שבחלק הצפוני של הארץ לא גרים מכשפים, הם יהיו בבית ספר לחסרי קסם," אמרה לוסי.
במרחק מה משם התהלכה חבורה של נערים בני ארבע עשרה, שבראשם נער בלונדיני גבוה עם עיניים תחולות, לבוש בבגדים הדורים. הוא וחבורתו התקרבו למקום ישבתם על ספסלי הבטון שהיו מרוצפים בפסיפס.
הנער התחיל לדבר. " זה מקום הישבה שלנו ! "
"לא זה לא, אנחנו היינו כאן קודם אורין קסטרוויל, " אמרה טרה.
אורין חייך ואמר " לא ציפיתי ממך לרדת לרמה כזאת, להיות עם לוזרים, טרה."
"למי אתה קורה לוזרים, לוזר? " שאלו לורן וקולין פה אחד והאדימו מרוב זעם.
"אולי נלך, די נמאס לי אני לא רוצה לריב, " אמרה טרה שניסתה להפריד בין חבריה לבין חבורתו של אורין.
"עדיף שתקשיבו לה אחרת אתם תצטערו על זה, " אמר אורין ופלט צחקוק רם. "אלא עם אתם רוצים להיות מובכים מול כולם, " סינן בלעג.
טרה ניסתה לומר לחבריה שעדיף שילכו, אך לשב. הם כלל לא הקשיבו לה כי הם היו כועסים מידי.
"אולי תעופו מכאן, חבורה של מגעילים?" שאל קולין.
"אנחנו לא מגעילים, אנחנו יותר טובים מכם, אנחנו בני הצולה," אמר נער בעל שער חום ועיניים חומות, שהם זיהו בתור סילדר מאייר.
"אתם מוזרים להחריד, אז מה עם אתם וההורים שלכם הם בעלי טוהר, בגלל זה צריך להיות מגעילים?" שאלה טרה.
"בואו נלך עכשיו! " היא צעקה, וחבריה הלכו בעקבותיה. הם שמעו את הצחוק המתנשא של אורין, שאומר לחבריו שהם חבורה של פחדנים ולוזרים, תוך כדי שטרה ולוסי עוצרות את לורן וקולין מלקלל את אורין וחבריו.

הם הלכו לבית של לוסי, שהיה בית רגיל למראה עם גינת פרחים יפה לעיין שאמה גידלה בחצר . הם עלו במעלה המדרגות לחדרה של לוסי. חדרה היה צבוע כולו בטורקיז, שהיה מכוסה פוסטרים, ובעל ריצפת פרקט. בתוכו הייתה מיטה מוצעת במצעים לבנים ותכולים עם ציורי פרחים סגולים. היה לה שטיח בכניסה לחדר בצבע ירוק והיה לה מיטה ירוקה לחתול שלה נילן.
נולין קיפץ לזרועותיה של לוסי. נולין היה חתול אפור עם קולר ירוק הוא היה אוהב שלוסי מלטפת אותו בבטן.
טרה וחבריה החלו לצחוק כשראו איך שהחתול מגרגר כשלוסי מלטפת את פרוותו האפורה .
"החתולה שלי לונה בטח כבר מתגעגעת אליי, האמת היא שגם אני אליה," אמרה טרה .
"בטח גם קיט החתול שלי מתגעגע אליי וגם אני מתגעגע אליו," אמר קולין.
"בטח גם אני מתגעגע לוויזר שלי. החתול הקטן בטח משתגע מגעגועים."
"הקשר בין מכשף לחתול שלו הוא חזק מאוד, זה ברור. אחותי אמרה שלומדים בבית הספר מג'יק גם איך לדעת איפה החתול נמצא כל הזמן ואפילו לדבר איתו, " אמרה לוסי.
"אני כבר מבינה את לונה. זה מוזר אבל היא מדברת איתי," אמרה טרה.
"אבל את לא סתם מכשפה טרה, לך כבר יש סימן על היד - הלב הורוד שעל ידך. זה מוזר, כי רק אחרי השנה השלישית, בסוף ההתלמדות בכישוף, מקבלים סימן. לאחותי כבר יש סימן כי היא סיימה שנה שעברה, יש לה כוכב כתום על היד. " אמרה לוסי.
"כן אבל זה בטח כתם לידה או משהו כזה, אין מצב שאני כבר ברמת כישוף של מכשפה בסיום הלימודים," אמרה טרה בהיסוס קל.
"אבל טרה, את היחידה מכול המכשפים אי פעם שהצליחה לעשות קסמים בלי שרביט. ואת אפילו מדברת עם לונה," אמר קולין.

כבר החשיך בחוץ וטרה , לורן וקולין שהיו צריכים לחזור הביתה נפרדו לשלום זה מזה, וכל אחד הלך לביתו.
כשטרה חזרה הביתה לונה זינקה עליה וליקקה את לחיה כאות חיבה . לונה היא חתולה בעלת פרווה לבנה, ובעלת עיניים תחולות ויפות כמו אבני ספיר, ולצווראה היה קולר בצבע ורוד שבמרכזו הייתה אבן חן יפייפיה בצבע תכלת.
"אז התגעגעת אליי לוני?" שאלה טרה בחיוך.
"כן מאוד. איפה היית?" שאלה לונה. כמובן שאף אחד חוץ מטרה לא הבין אותה, כי לונה היא החתולה שמחוברת לטרה.
"אני הייתי עם לוסי, לורן, וקולין בביתה של לוסי," ענתה.
טרה עלתה לחדרה. חדרה של טרה הייתה בצבע ורוד. בחדר הייתה מיטת אפיריון ורדרדה כמו באגדות וליד מיטתה הייתה המיטה של לונה, הוא היה בעל ריצוף פרקט, ובשידה שליד מיטתה הייתה מנורה עם האייל לבן ולצידו תמונה קבוצתית שלה עם חבריה.
לונה קיבלה הודעה בצ'ט במחשב הנייד שלה שבו היה כתוב:
היי טרה אני באמת מצטער עם נפגעת היום כשנפגשנו בפארק, אורין.

ההמשך יבוא....

אני ישמח לתגובות ( ודרך הגב תודה לחלי)

		הפרק הבא